[{"data":1,"prerenderedAt":919},["ShallowReactive",2],{"parasha:bereshit":3},[4,19,30,35,43,50,58,66,73,80,87,98,105,109,122,129,137,142,147,151,159,167,176,180,189,196,207,216,223,230,235,242,246,252,259,267,275,281,290,296,303,307,313,317,322,331,337,341,345,352,359,366,374,381,388,395,401,409,413,419,425,432,443,451,458,464,468,475,481,487,495,503,513,519,526,532,539,545,553,557,565,574,580,586,593,597,601,610,616,624,630,637,643,649,653,661,669,675,681,691,697,701,709,718,725,731,737,744,748,754,758,762,765,768,771,774,777,780,783,786,789,792,795,798,802,805,808,811,815,818,825,829,832,835,841,847,850,854,862,866,874,883,894,899,907,915],{"torah":5,"targum":6,"pasuk":7,"rashi":8,"meforshim":12,"perek":7},"בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃","בְּקַדְמִין בְּרָא יְיָ יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא:","א",[9,10,11],"\u003Cb>בראשית.\u003C/b> אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל ומה טעם פתח בבראשית \u003Csmall>(תנחומא כ\"י יא),\u003C/small> משום כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם \u003Csmall>(תהלים קיא, ו)\u003C/small>, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב\"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>בראשית ברא. \u003C/b>אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שאמרו חז\"ל \u003Csmall>(בראשית רבה א, ו)\u003C/small> בשביל התורה שנקראת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ \u003Csmall>(משלי ח, כב)\u003C/small>, ובשביל ישראל \u003Csmall>(תנחומא כ\"י ג)\u003C/small> שנקראו רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה \u003Csmall>(ירמיה ב, ג)\u003C/small>. ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו, בראשית בריאת שמים וארץ, והארץ היתה תוהו ובהו וחושך וגו', ויאמר אלהים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות, כך היה לו לכתוב, בראשונה ברא את השמים וגו', שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה שלאחריו, כמו בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים \u003Csmall>(ירמיה כו, א)\u003C/small>, רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ \u003Csmall>(בראשית י, י)\u003C/small>, רֵאשִׁית דְּגָנְךָ \u003Csmall>(דברים יח, ד)\u003C/small>, אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו' כמו בראשית ברוא, ודומה לו תְּחִלַּת דִבֶּר ה' בהושע \u003Csmall>(הושע א, ב)\u003C/small>, כלומר תחלת דבורו של הקב\"ה בְּהוֹשֵעַ ויאמר ה' אל הושע וגו'. ואם תאמר להורות בא, שֶׁאֵלוּ תחלה נבראו, ופירושו בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי \u003Csmall>(איוב ג, ט)\u003C/small>, ולא פירש מי הסוגר, וכמו יִשָּׁא אֶת חֵיל דַמֶּשֶׂק \u003Csmall>(ישעיה ח, ד)\u003C/small>, ולא פירש מי ישאנו, וכמו אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים \u003Csmall>(עמוס ו, יב)\u003C/small>, ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית \u003Csmall>(ישעיה מו, י)\u003C/small>, ולא פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר. אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בסידור הקודמים והמאוחרים כלום בריית המים מתי היתה, הא למדת, שקדמו המים לארץ, ועוד שהשמים מאש ומים נבראו \u003Csmall>(בראשית רבה ד, ז)\u003C/small>, על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום: ","\u003Cb>ברא אלהים.\u003C/b> ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לברֹאותו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין \u003Csmall>(בראשית רבה יב, טו)\u003C/small>, והיינו דכתיב \u003Csmall>(ב, ד)\u003C/small> בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: \n",[13,14,15,16,17,18],"ramban","iben-ezra","sforno","or-hachaim","daat-zekenim","chizkuni",{"torah":20,"targum":21,"pasuk":22,"rashi":23,"meforshim":29},"וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃","וְאַרְעָא הֲוַת צָדְיָא וְרֵיקַנְיָא וַחֲשׁוֹכָא \u003Cb>פָּרַשׂ\u003C/b> עַל אַפֵּי תְהוֹמָא וְרוּחָא \u003Cb>מִן קֳדָם\u003C/b> יְיָ \u003Cb>מְנַשְּׁבָא\u003C/b> עַל אַפֵּי מַיָּא:","ב",[24,25,26,27,28],"\u003Cb>תהו ובהו.\u003C/b> תהו לשון תָּמֵהַ ושממון, שאדם תוהה ומשתומם על בהו שבה: ","\u003Cb>תהו. \u003C/b>אשטורדי\"שין בלע\"ז: ","\u003Cb>בהו. \u003C/b>לשון ריקות וצַדוּ \u003Csmall>(אונקלוס)\u003C/small> (סא\"א): ","\u003Cb>על פני תהום. \u003C/b>על פני המים שעל הארץ:","\u003Cb>ורוח אלהים מרחפת.\u003C/b> כסא כבוד עומד באויר, ומרחף על פני המים ברוח פיו של הקב\"ה ובמאמרו, כיונה המרחפת על הקן \u003Csmall>(חגיגה טו. — ב\"ר)\u003C/small>, אקובטי\"ר בלע\"ז: ",[14,15,18],{"torah":31,"targum":32,"pasuk":33,"meforshim":34},"וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃","וַאֲמַר יְיָ יְהֵי נְהוֹרָא וַהֲוָה נְהוֹרָא:","ג",[13,14,15,17,18],{"torah":36,"targum":37,"pasuk":38,"rashi":39,"meforshim":41},"וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃","וַחֲזָא יְיָ יָת נְהוֹרָא אֲרֵי טָב וְאַפְרֵשׁ יְיָ בֵּין נְהוֹרָא וּבֵין חֲשׁוֹכָא:","ד",[40],"\u003Cb>וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל.\u003C/b> אף בזה אנו צריכין לדברי אגדה \u003Csmall>(חגיגה יב.)\u003C/small>, רָאָהוּ שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבא. ולפי פשוטו כך פרשהו, ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,18],"rashbam",{"torah":44,"targum":45,"pasuk":46,"rashi":47,"meforshim":49},"וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ (פ)","וּקְרָא יְיָ לִנְהוֹרָא יְמָמָא וְלַחֲשׁוֹכָא קְרָא לֵילְיָא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹמָא חָד:","ה",[48],"\u003Cb>יום אחד.\u003C/b> לפי סדר לשון הפרשה היה לו לכתוב יום ראשון, כמו שכתוב בשאר הימים, שני, ושלישי, רביעי, למה כתב אחד, לפי שהיה הקב\"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני, כך מפורש בבראשית רבה \u003Csmall>(ג, ח־ט)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,18],{"torah":51,"targum":52,"pasuk":53,"rashi":54,"meforshim":57},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃","וַאֲמַר יְיָ יְהִי רְקִיעָא \u003Cb>בִּמְצִיעוּת\u003C/b> מַיָּא וִיהִי מַפְרִישׁ בֵּין מַיָּא לְמַיָּא:","ו",[55,56],"\u003Cb>יהי רקיע. \u003C/b>יתחזק הרקיע \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, שאף על פי שנבראו שמים ביום הראשון, עדיין לחים היו, וקָרְשּׁוּ בשני מגערת הקב\"ה באומרו יהי רקיע, וזהו שנאמר עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ \u003Csmall>(איוב כו, יא)\u003C/small>, כל יום ראשון, ובשני יִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ, כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו: ","\u003Cb>בתוך המים. \u003C/b>באמצע המים \u003Csmall>(אונקלוס)\u003C/small>, שיש הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, הא למדת, שהם תלוים במאמרו של מלך \u003Csmall>(חגיגה טו.)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":59,"targum":60,"pasuk":61,"rashi":62,"meforshim":65},"וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃","וַעֲבַד יְיָ יָת רְקִיעָא וְאַפְרֵישׁ בֵּין מַיָּא דִּי מִלְרַע לִרְקִיעָא וּבֵין מַיָּא דִּי מֵעַל לִרְקִיעָא וַהֲוָה כֵן:","ז",[63,64],"\u003Cb>ויעש אלהים את הרקיע. \u003C/b>תקנו על עמדו, והוא עשייתו, כמו וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ \u003Csmall>(דברים כא יב)\u003C/small>: ","\u003Cb>מעל לרקיע.\u003C/b> על הרקיע לא נאמר, אלא מעל לרקיע, לפי שהן תלויים באויר. ומפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני, לפי שלא היה נגמר מלאכת המים עד יום השלישי, והרי התחיל בה בשני, ודבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו, ובשלישי שנגמרה מלאכת המים והתחיל וגמר מלאכה אחרת, כָּפַל בו כי טוב שני פעמים, אחת לגמר מלאכת השני, ואחת לגמר מלאכת היום \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,15,16,18],{"torah":67,"targum":68,"pasuk":69,"rashi":70,"meforshim":72},"וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ (פ)","וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָּא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָן:","ח",[71],"\u003Cb>ויקרא אלהים לרקיע שמים. \u003C/b>שָׂא מים \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, שָׁם מים, אש ומים, שערבן זה בזה ועשה מהם שמים \u003Csmall>(חגיגה יב.)\u003C/small> (ס\"א שמים. שם מים ד\"א אש ומים): ",[13,14,42,15,16],{"torah":74,"targum":75,"pasuk":76,"rashi":77,"meforshim":79},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃","וַאֲמַר יְיָ יִתְכַּנְשׁוּן מַיָּא מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא לַאֲתַר חָד וְתִתְחֲזֵי יַבֶּשְׁתָּא וַהֲוָה כֵן:","ט",[78],"\u003Cb>יקוו המים.\u003C/b> שְטוּחִין היו על פני כל הארץ \u003Csmall>(פדר\"א ה)\u003C/small>, והִקוָום באוקינוס הוא הים הגדול שבכל הַיַמִים: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":81,"targum":82,"pasuk":83,"rashi":84,"meforshim":86},"וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃","וּקְרָא יְיָ לְיַבֶּשְׁתָּא אַרְעָא וּלְבֵית כְּנִישׁוּת מַיָּא קְרָא יַמְמֵי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:","י",[85],"\u003Cb>קרא ימים.\u003C/b> והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לדג העולה מן הים באספמיא \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,16],{"torah":88,"targum":89,"pasuk":90,"rashi":91,"meforshim":97},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃","וַאֲמַר יְיָ תַּדְאֵית אַרְעָא דִּיתְאָה עִסְבָּא דְּבַר זַרְעֵהּ מִזְדְּרַע אִילַן פֵּירִין עָבַד פֵּירִין לִזְנֵהּ דִּי בַר זַרְעֵהּ בֵּהּ עַל אַרְעָא וַהֲוָה כֵן:","יא",[92,93,94,95,96],"\u003Cb>תדשא הארץ דשא עשב. \u003C/b>לא דשא לשון עשב ולא עשב לשון דשא, ולא היה לשון המקרא לומר תעשיב הארץ, שֶׁמִינֵי דשאים מחולקין, כל אחד לעצמו נקרא עשב פלוני, ואין לשון לַמְדַבֵר לומר דשא פלוני, שלשון דשא הוא לבישת הארץ כשהיא מִתְמַלֵאת בדשאים: ","\u003Cb>תדשא הארץ.\u003C/b> תתמלא ותתכסה לבוש עשבים \u003Csmall>(ר\"ה יא.)\u003C/small>, בלשון לע\"ז נקרא דשא ארברי\"ץ, כולן בערבוביא, וכל שורש לעצמו נקרא עשב: ","\u003Cb>מזריע זרע.\u003C/b> שיגדל בו זרע לזרוע ממנו במקום אחר:","\u003Cb>עץ פרי. \u003C/b>שיהא טעם העץ כטעם הפרי. והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה (ונתקללה ס\"א אינו ודו\"ק): ","\u003Cb>אשר זרעו בו.\u003C/b> הן גרעיני כל פרי, שמהן האילן צומח כשנוטעין אותן: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":99,"targum":100,"pasuk":101,"rashi":102,"meforshim":104},"וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃","וְאַפֵּקַת אַרְעָא דִּיתְאָה עִסְבָּא דְּבַר זַרְעֵהּ מִזְדְּרַע לִזְנוֹהִי וְאִילַן עָבֵד פֵּירִין דְּבַר זַרְעֵהּ בֵּהּ לִזְנוֹהִי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:","יב",[103],"\u003Cb>ותוצא הארץ וגו'.\u003C/b> אף על פי שלא נאמר למינהו בדשאין בציווייהן, שמעו שנצטוו האילנות על כך, ונשאו קל וחומר בעצמן, כדמפורש באגדה בשחיטת חולין \u003Csmall>(חולין ס.)\u003C/small>: ",[13,16,17,18],{"torah":106,"targum":107,"pasuk":108},"וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ (פ)","וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תְּלִיתָאִי:","יג",{"torah":110,"targum":111,"pasuk":112,"rashi":113,"meforshim":121},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃","וַאֲמַר יְיָ יְהוֹן נְהוֹרִין בִּרְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא לְאַפְרָשָׁא בֵּין יְמָמָא וּבֵין לֵילְיָא וִיהוֹן לְאָתִין וּלְזִמְנִין וּלְ\u003Cb>מִימְנֵי בְהוֹן\u003C/b> יוֹמִין וּשְׁנִין:","יד",[114,115,116,117,118,119,120],"\u003Cb>יהי מארת וגו'.\u003C/b> מיום ראשון נבראו, וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע \u003Csmall>(חגיגה יב.)\u003C/small>, וכן כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו, הוא שכתוב את השמים, לרבות תולדותיהם, ואת הארץ, לרבות תולדותיה: ","\u003Cb>יהי מארת. \u003C/b>חסר וי\"ו כתיב, על שהוא יום מְאֵרה ליפול אסכרה בתינוקות \u003Csmall>(מדרש אגדה)\u003C/small>, הוא ששנינו \u003Csmall>(תענית כז:)\u003C/small>, ברביעי היו מתענים על אסכרה שלא תפול בתינוקות: ","\u003Cb>להבדיל בין היום ובין הלילה.\u003C/b> משנגנז האור הראשון, אבל בשבעת (נ\"א בג') ימי בראשית, שִמְשוּ האור והחשך הראשונים יחד, בין ביום בין בלילה: ","\u003Cb>והיו לאתת.\u003C/b> כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם \u003Csmall>(סוכה כט.)\u003C/small>, שנאמר מֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ וגו' \u003Csmall>(ירמיה י, ב)\u003C/small>, בעשותכם רצון הקב\"ה, אין אתם צריכין לדאוג מן הפורענות: ","\u003Cb>ולמועדים.\u003C/b> על שם העתיד, שעתידים ישראל להצטוות על המועדות, והם נמנים למולד הלבנה: ","\u003Cb>ולימים.\u003C/b> שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו הרי יום שלם:","\u003Cb>ושנים.\u003C/b> לסוף שס\"ה ימים (ס\"א ורביע יום), יגמרו מהלכתם בי\"ב מזלות המשרתים אותם, והיא שנה, (ס\"א והוא שס\"ה יום ורביע יום) וחוזרים ומתחילים פעם שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון \u003Csmall>(פס\"ז)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":123,"targum":124,"pasuk":125,"rashi":126,"meforshim":128},"וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃","וִיהוֹן לִנְהוֹרִין בִּרְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא לְאַנְהָרָא עַל אַרְעָא וַהֲוָה כֵן:","טו",[127],"\u003Cb>והיו למאורת. \u003C/b>עוד זאת ישמשו שיאירו לעולם:",[13,42,15,16,18],{"torah":130,"targum":131,"pasuk":132,"rashi":133,"meforshim":136},"וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃","וַעֲבַד יְיָ יָת תְּרֵין נְהוֹרַיָּא רַבְרְבַיָּא יָת נְהוֹרָא רַבָּא לְמִשְׁלַט בִּימָמָא וְיָת נְהוֹרָא זְעֵרָא לְמִשְׁלַט בְּלֵילְיָא וְיָת כּוֹכְבַיָּא:","טז",[134,135],"\u003Cb>המארת הגדולים.\u003C/b> שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה, על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד \u003Csmall>(חולין ס:)\u003C/small>: ","\u003Cb>הכוכבים.\u003C/b> על ידי שמיעט את הלבנה, הִרְבָּה צבאיה להפיס דעתה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,16,17,18],{"torah":138,"targum":139,"pasuk":140,"meforshim":141},"וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃","וִיהַב יָתְהוֹן יְיָ בִּרְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא לְאַנְהָרָא עַל אַרְעָא:","יז",[14,16],{"torah":143,"targum":144,"pasuk":145,"meforshim":146},"וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃","וּלְמִשְׁלַט בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא וּלְאַפְרָשָׁא בֵּין נְהוֹרָא וּבֵין חֲשׁוֹכָא וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:","יח",[13,14,42,15,18],{"torah":148,"targum":149,"pasuk":150},"וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ (פ)","וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם רְבִיעָאִי:","יט",{"torah":152,"targum":153,"pasuk":154,"rashi":155,"meforshim":158},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃","וַאֲמַר יְיָ יִרְחֲשׁוּן מַיָּא רְחֵשׁ נַפְשָׁא חַיְתָא וְעוֹפָא יְפָרַח עַל אַרְעָא עַל אַפֵּי רְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא:","כ",[156,157],"\u003Cb>נפש חיה. \u003C/b>שיהא בה חִיוּת:","\u003Cb>שרץ.\u003C/b> כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ. בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמָלִים וחִיפוּשִׁים ותולעים, ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם וכן הדגים: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":160,"targum":161,"pasuk":162,"rashi":163,"meforshim":166},"וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃","וּבְרָא יְיָ יָת תַּנִּינַיָּא רַבְרְבַיָּא וְיָת כָּל נַפְשָׁא חַיְתָא דִּרְחִשָׁא דִּי אַרְחִישׁוּ מַיָּא לִזְנֵיהוֹן וְיָת כָּל עוֹפָא דְפָרַח לִזְנוֹהִי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:","כא",[164,165],"\u003Cb>התנינם.\u003C/b> דגים גדולים שֶׁבַיַם. ובדברי אגדה \u003Csmall>(פרק הספינה בבא בתרא עד:)\u003C/small> הוא לויתן ובן זוגו, שבראם זכר ונקבה, והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו, לא יתקיים העולם בפניהם. התנינם כתיב \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>נפש החיה. \u003C/b>נפש שיש בה חִיוּת:",[13,14,42,15,16],{"torah":168,"targum":169,"pasuk":170,"rashi":171,"meforshim":175},"וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃","וּבָרִיךְ יָתְהוֹן יְיָ לְמֵימָר פּוּשׁוּ וּסְגוּ וּמְלוּ יָת מַיָּא בְּיַמְמַיָּא וְעוֹפָא יִסְגֵּי בְּאַרְעָא:","כב",[172,173,174],"\u003Cb>ויברך אותם.\u003C/b> לפי שמחסרים אותם וצדין מהם ואוכלין אותם, הוצרכו לברכה, ואף החיות הוצרכו לברכה, אלא מפני הנחש שעתיד לקללה לכך לא ברכן, שלא יהא הוא בכלל \u003Csmall>(מדרש אגדה)\u003C/small>: ","\u003Cb>פרו.\u003C/b> לשון פרי, כלומר עשו פירות: ","\u003Cb>ורבו.\u003C/b> אם לא אמר אלא פרו, היה אחד מוליד אחד ולא יותר, ובא ורבו שאחד מוליד הרבה: ",[13,14,42,15,16,17,18],{"torah":177,"targum":178,"pasuk":179},"וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ (פ)","וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם חֲמִישָׁאִי:","כג",{"torah":181,"targum":182,"pasuk":183,"rashi":184,"meforshim":188},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃","וַאֲמַר יְיָ תַּפֵּק אַרְעָא נַפְשָׁא חַיְתָא לִזְנַהּ בְּעִיר וּרְחֵשׁ וְחֵוַת אַרְעָא לִזְנַהּ וַהֲוָה כֵן:","כד",[185,186,187],"\u003Cb>תוצא הארץ.\u003C/b> הוא שפירשתי \u003Csmall>(פסוק יד)\u003C/small> שהכל נברא מיום ראשון ולא הוצרכו אלא להוציאם:","\u003Cb>נפש חיה.\u003C/b> שיש בה חִיוּת (עיין לעיל פסוק כ'):","\u003Cb>ורמש. \u003C/b>הם שרצים, שהם נמוכים וְרוֹמשִׂים על הארץ ונראים כאילו נגררים, שאין הִלוּכָן ניכר. כל לשון רמש ושרץ בלשוננו קונמובי\"ש (רענען): ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":190,"targum":191,"pasuk":192,"rashi":193,"meforshim":195},"וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃","וַעֲבַד יְיָ יָת חֵוַת אַרְעָא לִזְנַהּ וְיָת בְּעִירָא לִזְנַהּ וְיָת כָּל רִחֲשָׁא דְאַרְעָא לִזְנוֹהִי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב:","כה",[194],"\u003Cb>ויעש.\u003C/b> תקנם בצביונם בתקונן ובקומתן:",[15,16,18],{"torah":197,"targum":198,"pasuk":199,"rashi":200,"meforshim":206},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃","וַאֲמַר יְיָ נַעֲבִיד אֶינָשָׁא בְּצַלְמֵנָא כִּדְמוּתָנָא וְיִשְׁלְטוּן בְּנוּנֵי יַמָּא וּבְעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וּבִבְעִירָא וּבְכָל אַרְעָא וּבְכָל רִחֲשָׁא דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא:","כו",[201,202,203,204,205],"\u003Cb>נעשה אדם.\u003C/b> עִנְוְתָנוּתוֹ של הקב\"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהן, וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב, שאמר לו מיכה רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשִׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא השָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ \u003Csmall>(מלכים א כב, יט)\u003C/small>, וכי יש ימין ושמאל לפניו, אלא אלו מיימינים לִזְכוּת ואלו משמאילים לחובה, וכן בּגְזֵירַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא \u003Csmall>(דניאל ד, יד)\u003C/small>, אף כאן בפמליא שלו נטל רשות, אמר להם יש בעליונים כדמותי, אם אין כדמותי בתחתונים הרי יש קנאה במעשה בראשית: ","\u003Cb>נעשה אדם.\u003C/b> אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו, ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה, שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן \u003Csmall>(סנהדרין לח: — ב\"ר)\u003C/small>, ואם כתב אעשה אדם, לא למדנו שהיה מדבר עם בית דינו, אלא עם עצמו, ותשובתו כתובה בצדו, ויברא את האדם, ולא כתיב ויבראו \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>בצלמנו. \u003C/b>בדפוס שלנו:","\u003Cb>כדמותנו.\u003C/b> להבין ולהשכיל \u003Csmall>(מדרש אגדה)\u003C/small>:","\u003Cb>וירדו בדגת הים. \u003C/b>יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה, זכה רודה בחיות ובהמות, לא זכה, נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":208,"targum":209,"pasuk":210,"rashi":211,"meforshim":215},"וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃","וּבְרָא יְיָ יָת אָדָם בְּצַלְמֵהּ בְּצַלְמָא דַיְיָ בְּרָא יָתֵהּ דְּכַר וְנוּקְבָא בְּרָא יָתְהוֹן:","כז",[212,213,214],"\u003Cb>ויברא אלהים את האדם בצלמו.\u003C/b> בדפוס העשוי לו, שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים, שנאמר וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה \u003Csmall>(תהלים קלט, ה)\u003C/small>, נעשה בחותם, כמטבע העשויה על ידי רושם שקורין קוני\"ץ (ובכ\"י קוי\"ן והוא בלשון אשכנז שטעמפעל), וכן הוא אומר תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם \u003Csmall>(איוב לח, יד)\u003C/small>: ","\u003Cb>בצלם אלהים ברא אותו.\u003C/b> פירש לך, שאותו צלם המתוקן לו, צלם דיוקן יוצרו הוא: ","\u003Cb>זכר ונקבה ברא אותם.\u003C/b> ולהלן הוא אומר וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וגו' \u003Csmall>(בראשית ב, כא)\u003C/small>, מדרש אגדה \u003Csmall>(ברכות סא. — ב\"ר)\u003C/small> שנבראו שני פרצופים בריאה ראשונה ואחר כך חלקן, ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי, ולא פירש לך כיצד ברייתן, ופירש לך במקום אחר: ",[42,15,16,18],{"torah":217,"targum":218,"pasuk":219,"rashi":220,"meforshim":222},"וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃","וּבָרִיךְ יָתְהוֹן יְיָ וַאֲמַר לְהוֹן יְיָ פּוּשׁוּ וּסְגוּ וּמְלוּ יָת אַרְעָא וּתְקוּפוּ עֲלַהּ וּשְׁלוּטוּ בְּנוּנֵי יַמָּא וּבְעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וּבְכָל חַיְתָא דְּרָחֵשָׁא עַל אַרְעָא:","כח",[221],"\u003Cb>וכבשה. \u003C/b>חסר וי\"ו, ללמדך שהזכר כובש את הנקבה, שלא תהא יצאנית \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, ועוד ללמדך, שהאיש שדרכו לכבוש, מצווה על פריה ורביה, ולא האשה \u003Csmall>(יבמות סה: — ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,42,15,16,17,18],{"torah":224,"targum":225,"pasuk":226,"rashi":227,"meforshim":229},"וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃","וַאֲמַר יְיָ הָא יְהָבִית לְכוֹן יָת כָּל עִסְבָּא דְּבַר זַרְעֵהּ מִזְדְּרַע דִּי עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא וְיָת כָּל אִילָנָא דִּי בֵהּ פֵּירֵי אִילָנָא דְּבַר זַרְעֵהּ מִזְדְּרָע לְכוֹן יְהֵא לְמֵיכָל:","כט",[228],"\u003Cb>לכם יהיה לאכלה. ולכל חית הארץ.\u003C/b> הִשְוָה להם בהמות וחיות למאכל, ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם, וכשבאו בני נח התיר להם בשר \u003Csmall>(סנהדרין נט:)\u003C/small>, שנאמר כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי וגו' \u003Csmall>(ט, ג)\u003C/small>, כירק עשב שהתרתי לאדם הראשון, נתתי לכם את כל: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":231,"targum":232,"pasuk":233,"meforshim":234},"וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃","וּלְכָל חֵוַת אַרְעָא וּלְכָל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וּלְכֹל דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא דִּי בֵהּ נַפְשָׁא חַיְתָא יָת כָּל יְרוֹק עִסְבָּא לְמֵיכָל וַהֲוָה כֵן:","ל",[42,15,16],{"torah":236,"targum":237,"pasuk":238,"rashi":239,"meforshim":241},"וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ (פ)","וַחֲזָא יְיָ יָת כָּל דִּי עֲבַד וְהָא \u003Cb>תַקִּין לַחֲדָא\u003C/b> וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם שְׁתִיתָאִי:","לא",[240],"\u003Cb>יום הששי.\u003C/b> הוסיף ה' בששי, בגְמַר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה \u003Csmall>(תנחומא בראשית א)\u003C/small>. דבר אחר, יום הששי, שכלם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון (ס\"א שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה, וזהו יום הששי בה\"א, שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה \u003Csmall>(שבת פח.)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":243,"targum":244,"pasuk":7,"meforshim":245,"perek":22},"וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃","וְאִשְׁתַּכְלָלוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן:",[13,14,15,16,17,18],{"torah":247,"targum":248,"pasuk":22,"rashi":249,"meforshim":251},"וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃","וְשֵׁיצֵי יְיָ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עֲבִדְתֵּהּ דִּי עֲבָד וְנַח בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מִכָּל עֲבִדְתֵּהּ דִּי עֲבָד:",[250],"\u003Cb>ויכל אלהים ביום השביעי.\u003C/b> ר' שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו, צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב\"ה שיודע עתיו ורגעיו, נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>. דבר אחר, מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[14,15,16,18],{"torah":253,"targum":254,"pasuk":33,"rashi":255,"meforshim":258},"וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ (פ)","וּבָרִיךְ יְיָ יָת יוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְקַדִּישׁ יָתֵהּ אֲרֵי בֵהּ נַח מִכָּל עֲבִדְתֵּהּ דִּי בְרָא  יְיָ לְמֶעְבַּד:",[256,257],"\u003Cb>ויברך ויקדש. \u003C/b>ברכו במן, שכל ימות השבוע ירד להם עומר לגלגולת, ובששי לחם משנה. וקדשו במן, שלא ירד כלל בשבת, והמקרא כתוב על שם העתיד: ","\u003Cb>אשר ברא אלהים לעשות.\u003C/b> המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת, כפל ועשאה בששי, כמו שמפורש בבראשית רבה \u003Csmall>(יא, ט)\u003C/small>: ",[13,14,42,15,16,18],{"torah":260,"targum":261,"pasuk":38,"rashi":262,"meforshim":265,"aliya":266},"אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃","אִלֵּין תּוּלְדַת שְׁמַיָּא וְאַרְעָא כַּד אִתְבְּרִיאוּ בְּיוֹמָא דִּי עֲבַד יְיָ אֱלֹהִים אַרְעָא וּשְׁמַיָּא:",[263,264],"\u003Cb>אלה.\u003C/b> האמורים למעלה:","\u003Cb>תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'. \u003C/b>ללמדך שכלם נבראו בראשון. דבר אחר בהבראם, בה' בראם \u003Csmall>(מנחות כט:)\u003C/small>, שנאמר בְּיָה ה' צוּר עוֹלָמִים, \u003Csmall>(ישעיה כו, ד)\u003C/small> בב' אותיות הללו של השם, יצר שני עולמים, ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה\"א, (ס\"א רמז כמו שה\"א פתוחה למטה, כך העולם פתוח לשָּׁבים בתשובה, ועולם הבא נברא ביו\"ד, לומר שצדיקים שבאותו זמן מועטים \u003Csmall>(מנחות שם)\u003C/small>, כמו י' שהיא קטנה באותיות). רמז שירדו הרשעים למטה לראות שחת, כה\"א זאת שסתומה מכל צדדיה, ופתוחה למטה לרדת דרך שם: ",[13,14,15,16,18],"שני",{"torah":268,"targum":269,"pasuk":46,"rashi":270,"meforshim":274},"וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃","וְכֹל אִילָנֵי חַקְלָא עַד לָא הֲווּ בְאַרְעָא וְכָל עִסְבָּא דְחַקְלָא עַד לָא צְמָח אֲרֵי לָא \u003Cb>אָחִית\u003C/b> מִטְרָא יְיָ אֱלֹהִים עַל אַרְעָא וְאֱנַשׁ לֵית לְמִפְלַח יָת אַדְמְתָא:",[271,272,273],"\u003Cb>טרם יהיה בארץ.\u003C/b> כל טרם שבמקרא לשון עד לא הוא, ואינו לשון קודם, ואינו נפעל לומר הטרים כאשר יאמר הקדים, וזה מוכיח, ועוד אחר כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן \u003Csmall>(שמות ט, ל)\u003C/small>, עדיין לא תיראון. ואף זה תפרש עדיין לא היה בארץ, כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם, וכל עשב השדה עדיין לא צמח, ובג' שכתוב ותוצא, לא יצאו, אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי \u003Csmall>(חולין ס:)\u003C/small>, ולמה, כי לא המטיר, ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים \u003Csmall>(שם)\u003C/small>: ","","\u003Cb>ה' אלהים.\u003C/b> ה' הוא שמו, אלהים, שהוא שליט ושופט על כל העולם, וכן פירוש זה בכל מקום לפי פשוטו, ה' שהוא אלהים: ",[13,14,15,16],{"torah":276,"targum":277,"pasuk":53,"rashi":278,"meforshim":280},"וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃","וַעֲנָנָא הֲוָה סָלֵיק מִן אַרְעָא וְאַשְׁקֵי יָת כָּל אַפֵּי אַדְמְתָא:",[279],"\u003Cb>ואד יעלה. \u003C/b>לענין ברייתו של אדם העלה התהום, והשקה עננים לשרות העפר, ונברא אדם, כגַבָּל זה שנותן מים ואחר כך לש את העיסה, אף כאן והשקה, ואחר כך וייצר \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[14,15,18],{"torah":282,"targum":283,"pasuk":61,"rashi":284,"meforshim":289},"וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃","וּבְרָא יְיָ אֱלֹהִים יָת אָדָם עַפְרָא מִן אַדְמְתָא וּנְפַח בְּאַפּוֹהִי נִשְׁמְתָא דְחַיֵּי וַהֲוַת בְּאָדָם לְרוּחַ \u003Cb>מְמַלְלָא\u003C/b>:",[285,286,287,288],"\u003Cb>וייצר. \u003C/b>שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין, לא נכתב ביצירתה שני יודי\"ן: ","\u003Cb>עפר מן האדמה.\u003C/b> צבר עפרו מכל האדמה, מארבע רוחות \u003Csmall>(סנהדרין לח.)\u003C/small>, שבכל מקום שימות שם, תהא קולטתו לקבורה \u003Csmall>(תנחומא פקודי ג)\u003C/small>. דבר אחר, נטל עפרו ממקום שנאמר בו מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי \u003Csmall>(שמות כ, כ)\u003C/small>, הלואי תהא לו אדמה כפרה ויוכל לעמוד \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>ויפח באפיו.\u003C/b> עשאו מן התחתונים ומן העליונים, גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, לפי שביום ראשון נבראו שמים וארץ, בשני ברא רקיע לעליונים, בשלישי תראה היבשה לתחתונים, ברביעי ברא מאורות לעליונים, בחמישי ישרצו המים לתחתונים, הוזקק בששי לבראות בו מעליונים ומתחתונים, ואם לאו יש קנאה במעשה בראשית, שיהיו אלו רבים על אלו בבריאת יום אחד \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>לנפש חיה.\u003C/b> אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם חיה שבכולן, שנתוסף בו דעה ודבור \u003Csmall>(אונקלוס)\u003C/small>: ",[13,14,15,18],{"torah":291,"targum":292,"pasuk":69,"rashi":293,"meforshim":295},"וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃","וּנְצִיב יְיָ אֱלֹהִים גִּינְתָא בְעֵדֶן מִלְּקַדְמִין וְאַשְׁוֵי תַמָּן יָת אָדָם דִּי בְרָא:",[294],"\u003Cb>מקדם. \u003C/b>במזרחו של עדן נטע את הגן, ואם תאמר הרי כבר נאמר ויברא וגו' את האדם וגו', ראיתי בברייתא של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי מל\"ב מדות שהתורה נדרשת וזו אחת מהן, כלל שלאחריו מעשה הוא פרטו של ראשון, ויברא את האדם וגו', זהו כלל, סָתַם בריאתו מהיכן וסָתַם מעשיו, חזר ופירש ויצר ה' אלהים וגו', ויצמח לו גן עדן, ויניחהו בגן עדן, וַיַפֵל עליו תרדמה, השומע סבור שהוא מעשה אחר, ואינו אלא פרטו של ראשון. וכן אצל הבהמה חזר וכתב ויצר ה' וגו' מן האדמה כל חית השדה \u003Csmall>(יט)\u003C/small>, כדי לפרש וַיָבֵא אל האדם לקרות שם, וללמד על העופות שנבראו מן הרקק: ",[13,14,15,16,18],{"torah":297,"targum":298,"pasuk":76,"rashi":299,"meforshim":302},"וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃","וְאַצְמַח יְיָ אֱלֹהִים מִן אַרְעָא כָּל אִילַן דִּמְרַגֵּג לְמֶחֱזֵי וְטַב לְמֵיכַל וְאִילַן חַיָּא בִּמְצִיעוּת גִּינְתָא וְאִילַן \u003Cb>דְּאָכְלִין פֵּירוֹהִי\u003C/b> חַכִּימִין בֵּין טַב לְבִישׁ:",[300,301],"\u003Cb>ויצמח.\u003C/b> לענין הגן הכתוב מדבר:","\u003Cb>בתוך הגן. \u003C/b>באמצע הגן \u003Csmall>(אונקלוס)\u003C/small>: \n",[13,14,15,18],{"torah":304,"targum":305,"pasuk":83,"meforshim":306},"וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃","וְנַהֲרָא הֲוָה נָפִיק מֵעֵדֶן לְאַשְׁקָאָה יָת גִּינְתָא וּמִתַּמָּן יִתְפָּרִשׁ וַהֲוֵי לְאַרְבְּעָה רֵישֵׁי נַהֲרִין:",[14,15,18],{"torah":308,"targum":309,"pasuk":90,"rashi":310,"meforshim":312},"שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃","שׁוּם חָד פִּישׁוֹן הוּא מַקִּיף יָת כָּל אֲרַע דַּחֲוִילָה דִּי תַמָּן דַּהֲבָא:",[311],"\u003Cb>פישון. \u003C/b>הוא נילוס נהר מצרים \u003Csmall>(זוהר א, קכה)\u003C/small>, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו ופָשוּ פָּרָשָׁיו \u003Csmall>(חבקוק א, ח)\u003C/small>. דבר אחר פישון, שהוא מגדל פשתן \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, שנאמר אצל מצרים ובוֹשׁוּ עוֹבְדֵי פִשְׁתִּים \u003Csmall>(ישעיה יט, ט)\u003C/small>: ",[13,14,15,18],{"torah":314,"targum":315,"pasuk":101,"meforshim":316},"וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃","וְדַהֲבָא דְאַרְעָא הַהִיא טָב תַּמָן בְּדָלְחָא וְאַבְנֵי בוּרְלָא:",[14,18],{"torah":318,"targum":319,"pasuk":108,"rashi":320},"וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃","וְשׁוּם נַהֲרָא תִנְיָנָא גִּיחוֹן הוּא מַקִּיף יָת כָּל אַרְעָא דְכוּשׁ:",[321],"\u003Cb>גיחון.\u003C/b> שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד, כמו וְכִי יִגַּח \u003Csmall>(שמות כא, כח)\u003C/small>, שמנגח והולך והומה: ",{"torah":323,"targum":324,"pasuk":112,"rashi":325,"meforshim":330},"וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃","וְשׁוּם נַהֲרָא תְּלִיתָאָה \u003Cb>דִּיגְלַת\u003C/b> הוּא מְהַלֵּךְ לְמַדִּינְחָא דְאַתּוּר וְנַהֲרָא רְבִיעָאָה הוּא פְרָת:",[326,327,328,329],"\u003Cb>חדקל. \u003C/b>שמימיו חדין וקלין \u003Csmall>(ברכות נט: — ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>פרת. \u003C/b>מימיו פרין ורבין \u003Csmall>(שם שם)\u003C/small>, ומברין את האדם: \u003Cb>כוש ואשור.\u003C/b> עדיין לא היו, וכתב המקרא על שם העתיד \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>קדמת אשור.\u003C/b> למזרחה של אשור:","\u003Cb>הוא פרת.\u003C/b> החשוב על כולם, הנזכר על שם ארץ ישראל \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[14,18],{"torah":332,"targum":333,"pasuk":125,"rashi":334,"meforshim":336},"וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃","וּדְבַר יְיָ אֱלֹהִים יָת אָדָם וְאַשְׁרֵיהּ בְּגִינְתָא דְעֵדֶן לְמִפְלְחַהּ וּלְמִטְרַהּ:",[335],"\u003Cb>ויקח. \u003C/b>לקחו בדברים נאים, ופתהו ליכנס \u003Csmall>(ב\"ר טז, ה)\u003C/small>: ",[14,15,16,18],{"torah":338,"targum":339,"pasuk":132,"meforshim":340},"וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃","וּפַקִּיד יְיָ אֱלֹהִים עַל אָדָם לְמֵימָר מִכֹּל אִילַן גִּינְתָא מֵיכַל תֵּיכוּל:",[14,15,16,18],{"torah":342,"targum":343,"pasuk":140,"meforshim":344},"וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃","וּמֵאִילָן \u003Cb>דְּאָכְלִין פֵּירוֹהִי חַכִּימִין\u003C/b> בֵּין טַב לְבִישׁ לָא תֵיכוּל מִנֵּהּ אֲרֵי בְּיוֹמָא דְתֵיכוּל מִנֵּהּ מֵימַת תְּמוּת:",[13,14,15,18],{"torah":346,"targum":347,"pasuk":145,"rashi":348,"meforshim":351},"וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃","וַאֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לָא \u003Cb>תַקִּין\u003C/b> לְמֶהֱוֵי אָדָם בִּלְחוֹדוֹהִי אַעֲבֵד לֵהּ סְמַךְ לְקִבְלֵהּ:",[349,350],"\u003Cb>לא טוב היות וגו'.\u003C/b> שלא יאמרו שתי רשויות הן, הקב\"ה בעליונים יחיד ואין לו זוג, וזה בתחתונים ואין לו זוג \u003Csmall>(פדר\"א יב)\u003C/small>: ","\u003Cb>עזר כנגדו.\u003C/b> זכה עזר, לא זכה כנגדו \u003Csmall>(יבמות סג. — ב\"ר)\u003C/small> להלחם: ",[13,14,15,16,18],{"torah":353,"targum":354,"pasuk":150,"rashi":355,"meforshim":358},"וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃","וּבְרָא יְיָ אֱלֹהִים מִן אַרְעָא כָּל חֵוַת בְּרָא וְיָת כָּל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וְאַיְתֵהּ לְוַת אָדָם לְמֶחֱזֵי מַה יִּקְרֵי לֵהּ וְכֹל דִּי הֲוָה קָרֵי לֵהּ אָדָם נַפְשָׁא חַיְתָא הוּא שְׁמֵהּ:",[356,357],"\u003Cb>ויצר וגו' מן האדמה.\u003C/b> היא יצירה היא עשייה האמורה למעלה ויעש אלהים את חית הארץ וגו', אלא בא ופירש שהעופות נבראו מן הרקק, לפי שאמר למעלה מן המים נבראו, וכאן אמר מן האדמה נבראו. ועוד למדך כאן, שבשעת יצירתן, מיד בו ביום, הביאם אל האדם לקרות להם שֵם \u003Csmall>(חולין כז:)\u003C/small>. ובדברי אגדה \u003Csmall>(ב\"ר יז, ד)\u003C/small> יצירה זו לשון רידוי וכבוש, כמו כִּי תָצוּר אֶל עִיר \u003Csmall>(דברים כ, יט)\u003C/small>, שכָבשן תחת ידו של אדם: ","\u003Cb>וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה וגו'.\u003C/b> סרסהו ופרשהו, כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שֵם, הוא שמו לעולם: ",[13,14,15,18],{"torah":360,"targum":361,"pasuk":154,"rashi":362,"meforshim":364,"aliya":365},"וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃","וּקְרָא אָדָם שְׁמָהָן לְכָל בְּעִירָא וּלְעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וּלְכָל חֵוַת בְּרָא וּלְאָדָם לָא אַשְׁכַּח סָמֵךְ לְקִבְלֵהּ:",[363],"\u003Cb>ולאדם לא מצא עזר. ויפל ה' אלהים תרדמה.\u003C/b> כשהביאן, הביאן לפניו כל מין ומין, זכר ונקבה, אמר, לכלם יש בן זוג ולי אין בן זוג \u003Csmall>(ב\"ר שם)\u003C/small>, מיד ויפל. ",[13,14,18],"שלישי",{"torah":367,"targum":368,"pasuk":162,"rashi":369,"meforshim":373},"וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃","וּרְמָא יְיָ אֱלֹהִים שִׁינְתָא עַל אָדָם וּדְמֵךְ וּנְסִיב חֲדָא מֵעִלְעוֹהִי \u003Cb>וּמְלֵי\u003C/b> בִשְׂרָא תְּחוֹתַהּ:",[370,371,372],"\u003Cb>מצלעותיו.\u003C/b> מסטריו \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, כמו וּלְצֶלַע הַמִּשְּׁכָּן \u003Csmall>(שמות כו, כ)\u003C/small>, זהו שאמרו שני פרצופין נבראו \u003Csmall>(ברכות סא:)\u003C/small>: ","\u003Cb>ויסגור. \u003C/b>מקום החתך \u003Csmall>(שם)\u003C/small>:","\u003Cb>ויישן ויקח.\u003C/b> שלא יראה חתיכת הבשר שממנו נבראת, ותתבזה עליו \u003Csmall>(סנהדרין לט.)\u003C/small>: ",[14,15,18],{"torah":375,"targum":376,"pasuk":170,"rashi":377,"meforshim":380},"וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃","וּבְנָא יְיָ אֱלֹהִים יָת עִלְעָא דִּנְסִיב מִן אָדָם לְאִתְּתָא וְאַיְתַהּ לְוַת אָדָם:",[378,379],"\u003Cb>ויבן.\u003C/b> כבנין, רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה, לקבל הולד \u003Csmall>(ברכות סא: — ב\"ר)\u003C/small>, כאוצר של חטים שהוא רחב מלמטה וקצר מלמעלה, שלא יַכְבִּיד משאו על קירותיו: ","\u003Cb>ויבן את הצלע לאשה. \u003C/b>להיות אשה, כמו וַיּעַש אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד \u003Csmall>(שופטים ח, כז)\u003C/small>, להיות אפוד: ",[14,15,18],{"torah":382,"targum":383,"pasuk":179,"rashi":384,"meforshim":387},"וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃","וַאֲמַר הָאָדָם הֲדָא זִמְנָא גַּרְמָא מִגַּרְמַי וּבִסְרָא מִבִּסְרִי לְדָא יִתְקְרֵי אִתְּתָא אֲרֵי \u003Cb>מִבַּעְלָא\u003C/b> נְסִיבָא דָא:",[385,386],"\u003Cb>זאת הפעם.\u003C/b> מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה, ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה \u003Csmall>(יבמות סג.)\u003C/small>: ","\u003Cb>לזאת יקרא אשה כי מאיש וגו'.\u003C/b> לשון נופל על לשון, מכאן שנברא העולם בלשון הקדש (ב\"ר יח, ד) ",[14,42,15,18],{"torah":389,"targum":390,"pasuk":183,"rashi":391,"meforshim":394},"עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃","עַל כֵּן יִשְׁבּוֹק גְּבַר \u003Cb>בֵּית מִשְׁכְּבֵי\u003C/b> אַבוּהִי וְאִמֵּהּ וְיִדְבַּק בְּאִתְּתֵהּ וִיהוֹן לְבִסְרָא חָד:",[392,393],"\u003Cb>על כן יעזב איש.\u003C/b> רוח הקדש אומרת כן, לאסור על בני נח העריות \u003Csmall>(סנהדרין נז:)\u003C/small>: ","\u003Cb>לבשר אחד.\u003C/b> הולד נוצר על ידי שניהם, ושם נעשה בשרם אחד \u003Csmall>(שם נח.)\u003C/small>: \n",[13,15,18],{"torah":396,"targum":397,"pasuk":192,"rashi":398,"meforshim":400},"וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃","וַהֲווֹ תַרְוֵיהוֹן עַרְטִילָאִין אָדָם וְאִתְּתֵהּ וְלָא מִתְכַּלְמִין:",[399],"\u003Cb>ולא יתבוששו.\u003C/b> שלא היו יודעים דרך צניעות להבחין בין טוב לרע, ואף על פי שנִתְּנָה בו דעה לקרות לו שמות, לא נתן בו יצר הרע, עד אכלו מן העץ ונכנס בו יצר הרע, וידע מה בין טוב לרע \u003Csmall>(פס\"ז)\u003C/small>: ",[14,15,16],{"torah":402,"targum":403,"pasuk":7,"rashi":404,"meforshim":408,"perek":33},"וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃","וְחִוְיָא הֲוָה חַכִּים מִכֹּל חֵוַת בְּרָא דִּי עֲבַד יְיָ אֱלֹהִים וַאֲמַר לְאִתְּתָא \u003Cb>בְּקוּשְׁטָא\u003C/b> אֲרֵי אֲמַר יְיָ לָא תֵיכְלוּן מִכֹּל אִילַן גִּינְתָא:",[405,406,407],"\u003Cb>והנחש היה ערום.\u003C/b> מה ענין זה לכאן, היה לו לסמוך וַיַעַשׂ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, אלא ללמדך מאיזו סבה קפץ הנחש עליהם, ראה אותם ערומים ועסוקים בתשמיש לעין כל, ונתאוה לה \u003Csmall>(ב\"ר יח, ו)\u003C/small>: ","\u003Cb>ערום מכל. \u003C/b>לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו, ערום מכל ארור מכל \u003Csmall>(שם יט, א)\u003C/small>: ","\u003Cb>אף כי אמר וגו'.\u003C/b> שמא אמר לכם לא תאכלו מכל וגו', ואף על פי שראה אותם אוכלים משאר פירות, הִרְבָּה עליה דברים, כדי שתשיבנו ויבא לדַבֵּר באותו העץ: \n",[14,15,16,18],{"torah":410,"targum":411,"pasuk":22,"meforshim":412},"וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃","וַאֲמָרַת אִתְּתָא לְחִוְיָא מִפֵּירֵי אִילַן גִּינְתָא נֵיכוּל:",[15,16],{"torah":414,"targum":415,"pasuk":33,"rashi":416,"meforshim":418},"וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־תְּמֻתֽוּן׃","וּמִפֵּירֵי אִילָנָא דִּי בִמְצִיעוּת גִּינְתָא אֲמַר יְיָ לָא תֵיכְלוּן מִנֵּהּ וְלָא תְקַרְבוּן בֵּהּ דִּילְמָא תְּמוּתוּן:",[417],"\u003Cb>ולא תגעו בו.\u003C/b> הוסיפה על הצווי, לפיכך באה לידי גרעון \u003Csmall>(סנהדרין כט.)\u003C/small>, הוא שנאמר אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו \u003Csmall>(משלי ל, ו)\u003C/small>: ",[18],{"torah":420,"targum":421,"pasuk":38,"rashi":422,"meforshim":424},"וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃","וַאֲמַר חִוְיָא לְאִיתְּתָא לָא מוּת תְּמוּתוּן:",[423],"\u003Cb>לא מות תמותון.\u003C/b> דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה \u003Csmall>(ב\"ר יט, ג)\u003C/small>: \n",[15,16,18],{"torah":426,"targum":427,"pasuk":46,"rashi":428,"meforshim":431},"כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃","אֲרֵי \u003Cb>גַּלֵּי קֳדָם\u003C/b> יְיָ אֲרֵי בְּיוֹמָא דְּתֵיכְלוּן מִנֵּהּ וְיִתְפַּתְּחַן עֵינֵיכוֹן וּתְהוֹן כְּרַבְרְבִין חַכִּימִין בֵּין טַב לְבִישׁ:",[429,430],"\u003Cb>כי יודע.\u003C/b> כל אומן שונא את בני אומנותו, מן העץ אכל וברא את העולם \u003Csmall>(שם, ד)\u003C/small>: \n","\u003Cb>והייתם כאלהים.\u003C/b> יוצרי עולמות \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[14,18],{"torah":433,"targum":434,"pasuk":53,"rashi":435,"meforshim":442},"וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃","וַחֲזַת אִתְּתָא אֲרֵי טַב אִילַן לְמֵיכָל וַאֲרֵי \u003Cb>אַסֵּי\u003C/b> הוּא לְעַיְנִין וּמְרַגֵּג אִילָנָא \u003Cb>לְאִסְתַּכָּלָא בֵהּ\u003C/b> וּנְסֵיבַת מֵאִבֵּהּ וַאֲכָלַת וִיהָבַת אַף לְבַעְלַהּ עִמַּהּ וַאֲכָל:",[436,437,438,439,440,441],"\u003Cb>ותרא האשה.\u003C/b> ראתה דבריו של נחש והנאו לה והאמינתו \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>כי טוב העץ.\u003C/b> להיות כאלהים:","\u003Cb>וכי תאוה הוא לעינים.\u003C/b> כמו שאמר לה ונפקחו עיניכם:","\u003Cb>ונחמד להשכיל. \u003C/b>מו שאמר לה יודעי טוב ורע:","\u003Cb>ותתן גם לאישה.\u003C/b> שלא תמות היא ויחיה הוא וישא אחרת \u003Csmall>(פדר\"א יג)\u003C/small>: ","\u003Cb>גם.\u003C/b> לרבות בהמה וחיה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,15,16,18],{"torah":444,"targum":445,"pasuk":61,"rashi":446,"meforshim":450},"וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃","וְאִתְפַּתָּחָא עֵינֵי תַרְוֵיהוֹן וִידָעוּ אֲרֵי עַרְטִילָאִין אִינוּן וְחַטִּיטוּ לְהוֹן טַרְפֵי תְאֵנִין וַעֲבָדוּ לְהוֹן זְרָזִין:",[447,448,449],"\u003Cb>ותפקחנה וגו'. \u003C/b>לענין החכמה דִבֵּר הכתוב, ולא לענין רֶאִיָה ממש \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, וסוף המקרא מוכיח: ","\u003Cb>וידעו כי עירומים הם.\u003C/b> אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה \u003Csmall>(ב\"ר יט, ו)\u003C/small>: ","\u003Cb>עלה תאנה. \u003C/b>הוא העץ שאכלו ממנו, בדבר שנתקלקלו בו נתקנו \u003Csmall>(סנהדרין ע:)\u003C/small>, אבל שאר העצים מנעום מליטול עליהם \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>. ומפני מה לא נתפרסם העץ, שאין הקב\"ה חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זה שלקה העולם על ידו. \u003Csmall>(מדרש רבי תנחומא וירא פי\"ד)\u003C/small>: ",[13,15,16,18],{"torah":452,"targum":453,"pasuk":69,"rashi":454,"meforshim":457},"וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃","וּשְׁמָעוּ יָת קַל \u003Cb>מֵימְרָא דַּ\u003C/b>יְיָ אֱלֹהִים מְהַלֵּךְ בְּגִינְתָא \u003Cb>לִמְנַח\u003C/b> יוֹמָא וְאִיטַמַּר אָדָם וְאִתְּתֵהּ מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים בְּגוֹ אִילַן גִּינְתָא:",[455,456],"\u003Cb>וישמעו. \u003C/b>יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המישבת דברי המקרא דָבָר דָבוּר על אופְנָיו: \u003Cb>וישמעו.\u003C/b> מה שמעו, שמעו את קול הקב\"ה שהיה מתהלך בגן: ","\u003Cb>לרוח היום.\u003C/b> לאותו רוח שהשמש באה משם (ס\"א לשם ודוק כי כן עיקר), וזו היא מערבית \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, שלפנות ערב חמה במערב והמה סרחו בעשירית \u003Csmall>(סנהדרין לח:)\u003C/small>:",[13,14,42,15,16,18],{"torah":459,"targum":460,"pasuk":76,"rashi":461,"meforshim":463},"וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃","וּקְרָא יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וַאֲמַר לֵהּ אָן אָתְּ:",[462],"\u003Cb>איכה.\u003C/b> יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום \u003Csmall>(מדרש אגדה)\u003C/small>. וכן בקין אמר לו אֵי הֶבֶל אָחִיךָ \u003Csmall>(בראשית ד, ט)\u003C/small>, וכן בבלעם מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ \u003Csmall>(במדבר כב, ט)\u003C/small>, ליכנס עמהם בדברים, וכן בחזקיהו \u003Csmall>(ישעיה לט, א)\u003C/small> בשלוּחי מְרוֹדַךְ בַּלַאֲדָן \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[14,15,16],{"torah":465,"targum":466,"pasuk":83,"meforshim":467},"וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃","וַאֲמַר יָת \u003Cb>קַל מֵימְרָךְ\u003C/b> שַׁמְעִית בְּגִינְתָא וּדְחֵילִית אֲרֵי עַרְטִילַאי אֲנָא וְאִיטַמָּרִית:",[15,18],{"torah":469,"targum":470,"pasuk":90,"rashi":471,"meforshim":474},"וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃","וַאֲמַר מָן חַוֵי לָךְ אֲרֵי עַרְטִילַאי אָתְּ הֲמִן אִילָנָא דִּפַקֶּדְתָּךְ בְּדִיל דְּלָא לְמֵיכַל מִנֵּהּ אֲכָלְתְּ:",[472,473],"\u003Cb>מי הגיד לך.\u003C/b> מאין לך לדעת מה בשת יש בעומד ערום: \n","\u003Cb>המן העץ. \u003C/b>בתמיה:",[14,42,15,16,17],{"torah":476,"targum":477,"pasuk":101,"rashi":478,"meforshim":480},"וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃","וַאֲמַר הָאָדָם אִתְּתָא דִּיהַבְתָּ עִמִּי הִיא יַהֲבַת לִי מִן אִילָנָא וַאֲכָלִית:",[479],"\u003Cb>אשר נתתה עמדי.\u003C/b> כאן כפר בטובה \u003Csmall>(עבודה זרה ה:)\u003C/small>:",[13,14,15,16,18],{"torah":482,"targum":483,"pasuk":108,"rashi":484,"meforshim":486},"וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃","וַאֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לְאִתְּתָא מַה דָּא עַבְדָת וַאֲמָרַת אִתְּתָא חִוְיָא אַטְעַיָנִי וַאֲכָלִית:",[485],"\u003Cb>השיאני. \u003C/b>הטעני \u003Csmall>(אונקלוס)\u003C/small>, כמו \u003Csmall>(ישעיה לו, יד)\u003C/small> אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>:",[13,14,15,16,18],{"torah":488,"targum":489,"pasuk":112,"rashi":490,"meforshim":494},"וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃","וַאֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לְחִוְיָא אֲרֵי עֲבַדְתָּ דָּא לִיט אַתְּ מִכָּל בְּעִירָא וּמִכֹּל חֵוַת בָּרָא עַל מְעָךְ תֵּיזִיל וְעַפְרָא תֵיכוּל כָּל יוֹמֵי חַיָּיךְ:",[491,492,493],"כי עשית זאת. מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית, שאילו שאלו למה עשית זאת, היה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין \u003Csmall>(סנהדרין כט.) \u003C/small>","\u003Cb>מכל הבהמה ומכל חית השדה. \u003C/b>אם מבהמה נתקלל, מחיה לא כל שכן, העמידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות \u003Csmall>(ח.)\u003C/small>, ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים: \n","\u003Cb>על גחונך תלך.\u003C/b> רגלים היו לו ונקצצו \u003Csmall>(סוטה ט: — ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,15,16,18],{"torah":496,"targum":497,"pasuk":125,"rashi":498,"meforshim":502},"וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ (ס)","וּדְבָבוּ אֱשַׁוֵּי בֵּינָךְ וּבֵין אִתְּתָא וּבֵין בְּנָךְ וּבֵין בְּנָהַהּ הוּא \u003Cb>יְהֵי דְּכִיר לָךְ מַה דִּעֲבַדְתָּ לֵהּ מִלְּקַדְמִין וְאַתְּ תְּהֵא נָטִיר לֵהּ לְסוֹפָא\u003C/b>:",[499,500,501],"\u003Cb>ואיבה אשית.\u003C/b> אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את חוה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי שהנשים דעתן קלות להתפתות, ויודעות לפתות את בעליהן, לפיכך ואיבה אשית \u003Csmall>(סוטה ט:)\u003C/small>: ","\u003Cb>ישופך.\u003C/b> יכתתך, כמו וָאֶכּוֹת אֹתוֹ \u003Csmall>(דברים ט, כא)\u003C/small>, ותרגומו ושפית יתיה: \n","\u003Cb>ואתה תשופנו עקב.\u003C/b> לא יהא לך קומה, ותשכנו בעקבו, ואף משם תמיתנו. ולשון תשופנו, כמו נָשַׁף בָּהֶם \u003Csmall>(ישעיה מ, כד)\u003C/small>, כשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה, ולפי שהלשון נופל על הלשון, כתב לשון נשיפה בשניהם: \n",[13,14,15,16,18],{"torah":504,"targum":505,"pasuk":132,"rashi":506,"meforshim":512},"אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ (ס)","לְאִתְּתָא אֲמַר אַסְגָּאָה אַסְגֵּי צַעֲרַיְכִי וְעִדּוּיַיְכִי בְּצְעַר תֵּלְדִי בְנִין וּלְוַת בַּעְלִךְ תְּהֵא תִּאוּבְתִּיךְ וְהוּא יִשְׁלַט בִּךְ:",[507,508,509,510,511],"\u003Cb>עצבונך.\u003C/b> זה צער גידול בנים \u003Csmall>(עירובין ק:)\u003C/small>:","\u003Cb>והרנך.\u003C/b> זה צער העבור \u003Csmall>(שם)\u003C/small>:","\u003Cb>בעצב תלדי בנים. \u003C/b>זה צער הלידה \u003Csmall>(שם)\u003C/small>:","\u003Cb>ואל אישך תשוקתך.\u003C/b> לתשמיש, ואף על פי כן אין לך מצח לתובעו בפה, אלא הוא ימשול בך, הכל ממנו ולא ממך \u003Csmall>(שם)\u003C/small>: ","\u003Cb>תשוקתך.\u003C/b> תאותך, כמו וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה \u003Csmall>(ישעיה כט, ח)\u003C/small>: \n",[13,14,15,16,17,18],{"torah":514,"targum":515,"pasuk":140,"rashi":516,"meforshim":518},"וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃","וּלְאָדָם אֲמַר אֲרֵי קַבֵּילְתָּ לְמֵימַר אִתְּתָךְ וַאֲכַלְתָּ מִן אִילָנָא דִּי פַקֵּידְתָּךְ לְמֵימַר לָא תֵיכוּל מִנֵּהּ לִיטָא אַרְעָא בְּדִילָךְ \u003Cb>בַּעֲמַל\u003C/b> תִּיכְלִינַהּ כָּל יוֹמֵי חַיָּיךְ:",[517],"\u003Cb>ארורה האדמה בעבורך.\u003C/b> תעלה לך דברים ארורים, כגון זבובים ופרעושים ונמלים \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, משל ליוצא לתרבות רעה, והבריות מקללות שדים שינק מהם \u003Csmall>(ירושלמי כלאים א, ז)\u003C/small>: ",[14,15,16,17,18],{"torah":520,"targum":521,"pasuk":145,"rashi":522,"meforshim":525},"וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃","וְכוּבִין וְאַטְדִּין תַּצְמַח לָךְ וְתֵיכוּל יָת עִסְבָּא דְחַקְלָא:",[523,524],"\u003Cb>וקוץ ודרדר תצמיח לך.\u003C/b> הארץ, כשתזרענה מיני זרעים, תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, והן נאכלים על ידי תיקון \u003Csmall>(ביצה לד.)\u003C/small>. ","\u003Cb>ואכלת את עשב השדה.\u003C/b> ומה קללה היא זו, והלא בברכה נאמר לו \u003Csmall>(א, כט)\u003C/small> הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זֶרַע וגו', אלא מה אמור כאן בראש הענין, ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה, ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך, כשתזרענה קטניות או ירקות גנה, היא תצמיח לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי שדה, ועל כרחך תאכלם: ",[14,18],{"torah":527,"targum":528,"pasuk":150,"rashi":529,"meforshim":531},"בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃","בְּזִעֲתָא דְאַפָּךְ תֵּיכוּל לַחְמָא עַד דְּתִיתוּב לְאַרְעָא דְּמִנַּהּ \u003Cb>אִתְבְּרֵיתָא\u003C/b> אֲרֵי עַפְרָא אַתְּ וּלְעַפְרָא תְּתוּב:",[530],"\u003Cb>בזעת אפיך.\u003C/b> לאחר שתטרח בו הרבה:",[14,15,16,17,18],{"torah":533,"targum":534,"pasuk":154,"rashi":535,"meforshim":538},"וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי׃","וּקְרָא אָדָם שׁוּם אִתְּתֵהּ חַוָּה אֲרֵי הִיא הֲוַת אִמָּא דְכָל \u003Cb>בְּנֵי אֱנָשָׁא\u003C/b>:",[536,537],"\u003Cb> ויקרא האדם.\u003C/b> חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא האדם שמות, ולא הפסיק, אלא ללמדך שעל ידי קריאת שמות נזדווגה לו חוה, כמו שכתוב ולאדם לא מצא עזר כנגדו, לפיכך ויפל תרדמה, ועל ידי שכתב ויהיו שניהם ערומים, סמך לו פרשת הנחש, להודיעך, שמתוך שראה אותם ערומים וראה אותם עסוקים בתשמיש, נתאוה לה ובא עליהם במחשבה ובמרמה: ","\u003Cb>חוה. \u003C/b>נופל על לשון חיה, שמחיה את ולדותיה, כאשר תאמר מֶה הֹוֶה לָאָדָם \u003Csmall>(קהלת ב, כב)\u003C/small> בלשון היה \u003Csmall>(פס\"ז)\u003C/small>: ",[14,15,16,18],{"torah":540,"targum":541,"pasuk":162,"rashi":542,"meforshim":544},"וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ (פ)","וַעֲבַד יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִתְּתֵהּ \u003Cb>לְבוּשִׁין דִּיקָר עַל מְשַׁךְ בִּשְׂרֵיהוֹן\u003C/b> וְאַלְבִּישִׁינוּן:",[543],"\u003Cb>כתנות עור.\u003C/b> יש דברי אגדה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small> אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן. ויש אומרים דבר הבא מן העור, כגון צמר הארנבת שהוא רך וחם, ועשה להם כתנות ממנו \u003Csmall>(סוטה יד. — ב\"ר)\u003C/small>: ",[14,42,15,18],{"torah":546,"targum":547,"pasuk":170,"rashi":548,"meforshim":551,"aliya":552},"וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃","וַאֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אָדָם הֲוָה \u003Cb>יְחִידַי בְּעַלְמָא מִנֵּהּ\u003C/b> לְמִידַע טַב וּבִישׁ וּכְעַן דִּילְמָא יוֹשִׁיט יְדֵהּ וְיִסַּב אַף מֵאִילָן חַיָּיא וְיֵכוּל וִיחֵי לְעָלָם:",[549,550],"\u003Cb>היה כאחד ממנו.\u003C/b> הרי הוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, ומה היא יחידתו, לדעת טוב ורע, מה שאין כן בבהמה וחיה: ","\u003Cb>ועתה פן ישלח ידו וגו'.\u003C/b> וּמִשֶׁיִחְיֶה לעולם, הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו, ולומר אף הוא אלוה. ויש מדרשי אגדה, אבל אין מיושבין על פשוטו: ",[13,14,15,16,18],"רביעי",{"torah":554,"targum":555,"pasuk":179,"meforshim":556},"וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃","וְשַׁלְּחֵהּ יְיָ אֱלֹהִים מִגִּינְתָא דְעֵדֶן לְמִפְלַח יַת אַדְמְתָא \u003Cb>דְּאִתְבְּרִי\u003C/b> מִתַּמָּן:",[14,15,18],{"torah":558,"targum":559,"pasuk":183,"rashi":560,"meforshim":564},"וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ (ס)","וְתָרִךְ יָת אָדָם וְאַשְׁרֵי מִלְּקַדְמִין לְגִינְתָא דְעֵדֶן יָת כְּרוּבַיָּא וְיָת שְׁנַן חַרְבָּא דְּמִתְהַפְּכָא לְמִיטַר יָת אוֹרַח אִילַן חַיָּיא:",[561,562,563],"\u003Cb>מקדם לגן עדן.\u003C/b> במזרחו של גן עדן, חוץ לגן: ","\u003Cb>את הכרובים.\u003C/b> מלאכי חבלה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>החרב המתהפכת.\u003C/b> ולה להט לאיים עליו מלכנוס עוד לגן. תרגום להט שְׁנַן, כמו שלף שננא \u003Csmall>(סנהדרין פב.)\u003C/small> ובלשון לע\"ז למ\"א. ומדרש אגדה יש \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, ואני איני בא אלא לפשוטו: ",[14,15,17,18],{"torah":566,"targum":567,"pasuk":7,"rashi":568,"meforshim":573,"perek":38},"וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃","וְאָדָם יְדַע יָת חַוָּה אִתְּתֵהּ וְעַדִּיאַת וִילִידַת יָת קַיִן וַאֲמֶרֶת קָנִיתִי גַּבְרָא (מִן) \u003Cb>קֳדָם\u003C/b> יְיָ:",[569,570,571,572],"\u003Cb>והאדם ידע.\u003C/b> כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה \u003Csmall>(סנהדרין לח:)\u003C/small>, שאם כתב וידע אדם, נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים: ","\u003Cb>קין.\u003C/b> על שם קניתי:","\u003Cb>את ה'.\u003C/b> כמו עם ה', כשברא אותי ואת אישי, לבדו בראנו, אבל בזה שותפים אנו עמו \u003Csmall>(נדה לא.)\u003C/small>: ","\u003Cb>את קין את אחיו את הבל.\u003C/b> ג' אתים ריבויים הם, מלמד שתאומה נולדה עם קין, ועם הבל נולדו שנים, לכך נאמר ותוסף \u003Csmall>(ב\"ר כב, ג)\u003C/small>: ",[13,14,16,18],{"torah":575,"targum":576,"pasuk":22,"rashi":577,"meforshim":579},"וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃","וְאוֹסִיפַת לְמֵילַד יָת אֲחוֹהִי יָת הָבֶל וַהֲוָה הֶבֶל רָעֵי עָנָא וְקַיִן הֲוָה פָלַח בְּאַרְעָא:",[578],"\u003Cb>רועה צאן.\u003C/b> לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה \u003Csmall>(מדרש אגדה)\u003C/small>: \n",[15,16],{"torah":581,"targum":582,"pasuk":33,"rashi":583,"meforshim":585},"וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃","וַהֲוָה מִסּוֹף יוֹמִין וְאַיְתִי קַיִן מֵאִבָּא דְאַרְעָא תִּקְרוּבְתָּא קֳדָם יְיָ:",[584],"\u003Cb>מפרי האדמה.\u003C/b> מן הגרוע \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>. ויש אגדה \u003Csmall>(תנחומא)\u003C/small> שאומרת זרע פשתן היה. (דבר אחר מפרי, מאיזה שבא לידו לא טוב ולא מובחר): ",[13,14,42,18],{"torah":587,"targum":588,"pasuk":38,"rashi":589,"meforshim":592},"וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃","וְהֶבֶל אַיְתִי אַף הוּא מִבַּכִּירֵי עָנֵהּ וּמִשַׁמִּנְהוֹן \u003Cb>וַהֲוַת רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ\u003C/b> בְּהֶבֶל וּבְּקוּרְבָּנֵהּ:",[590,591],"\u003Cb>וישע.\u003C/b> ויפן. וכן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה, לא פנה. וכן וְאַל יִשְׁעוּ \u003Csmall>(שמות ח, ט)\u003C/small>, אל יפנו. וכן שְׁעֵה מֵעָלָיו \u003Csmall>(איוב יד, ו)\u003C/small>, פנה מעליו: ","\u003Cb>וישע.\u003C/b> ירדה אש וְלִחַכָה מנחתו \u003Csmall>(פס\"ז)\u003C/small>: \n",[14,15,16,17,18],{"torah":594,"targum":595,"pasuk":46,"meforshim":596},"וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃","וּבְּקַיִן וּבְּקוּרְבָּנֵהּ \u003Cb>לָא הֲוַת רַעֲוָא\u003C/b> וּתְקֵף לְקַיִן לַחֲדָא וְאִתְכְּבִישׁוּ אַפּוֹהִי:",[15,16],{"torah":598,"targum":599,"pasuk":53,"meforshim":600},"וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃","וַאֲמַר יְיָ לְקָיִן לְמָא תְּקִיף לָךְ וּלְמָא אִתְכְּבִישׁוּ אַפָּיךְ:",[15,16],{"torah":602,"targum":603,"pasuk":61,"rashi":604,"meforshim":609},"הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ׃","הֲלָא אִם תּוֹטִיב \u003Cb>עוֹבָדָךְ\u003C/b> יִשְׁתְּבֵק \u003Cb>לָךְ\u003C/b> וְאִם לָא תּוֹטִיב \u003Cb>עוֹבָדָךְ לְיוֹם דִּינָא חֶטְאָךְ נְטִיר דִיעֲתִיד לְאִתְפָּרְעָא מִנָּךְ אִם לָא תְתוּב וְאִם תְּתוּב יִשְׁתְּבֵק לָךְ\u003C/b>:",[605,606,607,608],"\u003Cb>הלא אם תיטיב.\u003C/b> כתרגומו פירושו:","\u003Cb>לפתח חטאת רובץ.\u003C/b> לפתח קברך חטאתך שמור \u003Csmall>(מדרש אגדה)\u003C/small>:","\u003Cb>ואליך תשוקתו.\u003C/b> של חטאת, הוא יצר הרע, תמיד שוקק ומתאוה להכשילך \u003Csmall>(שם)\u003C/small>: ","\u003Cb>ואתה תמשל בו.\u003C/b> אם תרצה תתגבר עליו \u003Csmall>(שם)\u003C/small>: \n",[13,14,42,15,18],{"torah":611,"targum":612,"pasuk":69,"rashi":613,"meforshim":615},"וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃","וַאֲמַר קַיִן לְהֶבֶל אַחוֹהִי וַהֲוָה בְּמֶהֱוֵיהוֹן בְּחַקְלָא וְקָם קַיִן עַל הֶבֶל אַחוֹהִי וְקַטְלֵהּ:",[614],"\u003Cb>ויאמר קין.\u003C/b> נכנס עמו בדברי ריב ומצה, להתעולל עליו להרגו. ויש בזה מדרשי אגדה, אך זה ישובו של מקרא: ",[13,14,15,16,17],{"torah":617,"targum":618,"pasuk":76,"rashi":619,"meforshim":623},"וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃","וַאֲמַר יְיָ לְקַיִן אָן הֶבֶל אָחוּךְ וַאֲמַר לָא יָדַעֲנָא הֲנָטֵר אָחִי אֲנָא:",[620,621,622],"\u003Cb>אי הבל אחיך.\u003C/b> להכנס עמו בדברי נחת, אולי ישוב ויאמר אני הרגתיו וחטאתי לך: ","\u003Cb>לא ידעתי.\u003C/b> נעשה כגונב דעת העליונה:","\u003Cb>השומר אחי.\u003C/b> לשון תימה הוא, וכן כל ה\"א הנקודה בחטף פת\"ח: ",[14,15],{"torah":625,"targum":626,"pasuk":83,"rashi":627,"meforshim":629},"וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃","וַאֲמַר מֶה עֲבַדְתָּא קַל \u003Cb>דַם זַרְעִין דִעֲתִידִין לְמֵפַק מִן אָחוּךְ\u003C/b> קַבְלִין \u003Cb>קֳדָמַי\u003C/b> מִן אַרְעָא:",[628],"\u003Cb>דמי אחיך.\u003C/b> דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר, שעשה בו פצעים הרבה, שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה \u003Csmall>(סנהדרין לז:)\u003C/small>: ",[14],{"torah":631,"targum":632,"pasuk":90,"rashi":633,"meforshim":636},"וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃","וּכְעַן לִיט אָתְּ מִן אַרְעָא דִּפְתָחַת יָת פּוּמַהּ וְקַבִּילַת יָת דְּמֵהּ דְּאָחוּךְ מִן יְדָךְ:",[634,635],"\u003Cb>מן האדמה.\u003C/b> יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה, וגם בזו הוסיפה לחטוא: ","\u003Cb>אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך וגו'.\u003C/b> והנני מוסיף לה קללה אצלך, לא תוסף תת כחה (ס\"א הכל דבור אחד ממן האדמה עד כאן): ",[13,14,15,18],{"torah":638,"targum":639,"pasuk":101,"rashi":640,"meforshim":642},"כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃","אֲרֵי תִפְלַח בְאַרְעָא לָא תוֹסִיף לְמִתַּן חֵילַהּ לָךְ מִטַלְטֵל וְגָלֵי תְּהֵא בְאַרְעָא:",[641],"\u003Cb>נע ונד.\u003C/b> אין לך רשות לדור במקום אחד:",[14],{"torah":644,"targum":645,"pasuk":108,"rashi":646,"meforshim":648},"וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃","וַאֲמַר קַיִן קֳדָם יְיָ סַגִּי חוֹבִי מִלְּמִשְׁבָּק:",[647],"\u003Cb>גדול עוני מנשוא. \u003C/b>בתמיה, אתה טוען עליונים ותחתונים, ועוני אי אפשר לטעון \u003Csmall>(ב\"ר כב, יא)\u003C/small>: ",[13,14,15,18],{"torah":650,"targum":651,"pasuk":112,"meforshim":652},"הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃","הָא תָרִיכְתָּא יָתִי יוֹמָא דֵּין מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא \u003Cb>וּמִן קֳדָמָךְ לֵית אֶפְשָׁר לְאִטַּמָּרָא\u003C/b> וָאֱהִי מְטַלְטֵל וְגָלֵי בְּאַרְעָא וִיהֵי כָל דְּיִשְׁכְּחִנַנִי יִקְטְלִינַנִי:",[14,15,18],{"torah":654,"targum":655,"pasuk":125,"rashi":656,"meforshim":660},"וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־מֹצְאֽוֹ׃","וַאֲמַר לֵהּ יְיָ בְּכֵן כָּל קָטִיל קַיִן \u003Cb>לְשַׁבְעָא דָּרִין\u003C/b> יִתְפְּרַע מִנֵּהּ וְשַׁוִּי יְיָ לְקַיִן אָתָא בְּדִיל דְּלָא לְמִקְטַל יָתֵהּ כָּל דִיִשְׁכְּחֻנֵהּ:",[657,658,659],"\u003Cb>לכן כל הורג קין.\u003C/b> זה אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא פירשו, לכן כל הורג קין, לשון גערה, כה יעשה לו, כך וכך עונשו, ולא פירש עונשו: ","\u003Cb>שבעתים יוקם.\u003C/b> איני רוצה להנקם מקין עכשיו, לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי ממנו, שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו. וסוף המקרא שאמר שבעתים יוקם, והיא נקמת הבל מקין, למדנו שתחלת מקרא לשון גערה היא, שלא תהא בריה מזיקתו. וכיוצא בו וַיֹּאמֶר דָּוִד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר \u003Csmall>(שמואל־ב ה, ח)\u003C/small>, ולא פירש מה יעשה לו, אבל דבר הכתוב ברמז, כל מכה יבוסי ויגע בצנור ויקרב אל השער ויכבשנו, וְאֶת הַעִוְרִים וגו', וגם אותם יכה על אשר אמרו העור והפסח לא יבא אל תוך הבית, המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר, כאן קצר דבריו, ובדברי הימים \u003Csmall>(א יא, ו)\u003C/small> פירש יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר: \n","\u003Cb>וישם ה' לקין אות.\u003C/b> חקק לו אות משמו במצחו. (ס\"א) כל מוצאי יהרגני, הבהמות והחיות, אבל בני אדם עדיין לא היו שיירא מהם, רק אביו ואמו, ומהם לא היה ירא שיהרגוהו, אלא אמר, עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות, כמו שנאמר וּמוֹרַאֲכֶם כו', ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל: ",[13,14,15,16,17,18],{"torah":662,"targum":663,"pasuk":132,"rashi":664,"meforshim":668},"וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃","וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב \u003Cb>בְּאַרְעָא גָּלֵי וּמִטַּלְטַל דַּהֲוָה עֲבִידָא עֲלוֹהִי מִלְּקַדְמִין דְּגִינְתָא דְעֵדֶן\u003C/b>:",[665,666,667],"\u003Cb>ויצא קין.\u003C/b> יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה:","\u003Cb> בארץ נוד.\u003C/b> בארץ שכל הגולים נדים שם:","\u003Cb>קדמת עדן.\u003C/b> שם גלה אביו כשגורש מגן עדן, שנאמר וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן וגו', לשמור את שמירת דרך מבוא הגן, שיש ללמוד שהיה אדם שם, ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים, שנאמר אָז יַבְדִּיל משֶׁה וגו' מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ \u003Csmall>(דברים ד, מא)\u003C/small>. דבר אחר בארץ נוד, כל מקום שהלך, היתה הארץ מזדעזעת תחתיו, והבריות אומרים סורו מעליו, זהו שהרג את אחיו: ",[13,14,18],{"torah":670,"targum":671,"pasuk":140,"rashi":672,"meforshim":674},"וַיֵּ֤דַע קַ֙יִן֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃","וִידַע קַיִן יָת אִתְּתֵהּ וְעַדִּיאַת וִילֵידַת יָת חֲנוֹךְ וַהֲוָה בָּנֵי קַרְתָּא וּקְרָא שְׁמָא דְקַרְתָּא כְּשׁוּם בְּרֵהּ חֲנוֹךְ:",[673],"\u003Cb>ויהי.\u003C/b> קין בונה עיר, ויקרא שם העיר לזכר בנו חנוך: ",[13,14,18],{"torah":676,"targum":677,"pasuk":145,"rashi":678,"meforshim":680},"וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃","וְאִתְיְלִיד לַחֲנוֹךְ יָת עִירָד וְעִירָד אוֹלִיד יָת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל אוֹלִיד יָת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלִיד יָת לָמֶךְ:",[679],"\u003Cb>ועירד ילד. \u003C/b>יש מקום שהוא אומר בזכר הוליד, ויש מקום שהוא אומר ילד, שהלידה משמשת שתי לשונות, לידת האשה נישטר\"א בלע\"ז, וזריעת תולדות האיש אינזינד\"ר בלע\"ז, כשהוא אומר הוליד בלשון הפעיל, מדבר בלידת האשה, פלוני הוליד את אשתו בן או בת, וכשהוא אומר ילד, מדבר בזריעת האיש, והוא בלע\"ז אניידרי\"ר: ",[14],{"torah":682,"targum":683,"pasuk":150,"rashi":684,"meforshim":689,"aliya":690},"וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃","וּנְסִיב לֵהּ לֶמֶךְ תַּרְתֵּין נְשִׁין שׁוּם חֲדָא עָדָה וְשׁוּם תִּנְיֵתָא צִלָּה:",[685,686,687,688],"\u003Cb>ויקח לו למך.\u003C/b> לא היה לו לפרש כל זה, אלא ללמדנו מסוף הענין שקיים הקב\"ה הבטחתו, שאמר שבעתים יֻקָם קין, ועמד למך לאחר שהוליד בנים ועשה דור שביעי, והרג את קין, זהו שאמר כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וגו': ","\u003Cb>שתי נשים.\u003C/b> כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין (ס\"א אינו) כדי שתעקר, ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה, וזהו שפירש איוב \u003Csmall>(כד, כא)\u003C/small> רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב, \u003Csmall>(ב\"ר כ\"ג, ב)\u003C/small> כמו שמפורש באגדת חלק: ","\u003Cb>עדה.\u003C/b> היא של פריה ורביה, ועל שם שמגונה עליו ומוסרת מאצלו (ס\"א ממאכלו), עדה תרגום של סורה: ","\u003Cb>צלה.\u003C/b> היא של תשמיש, על שם שיושבת תמיד בצלו, דברי אגדה הם בבראשית רבה \u003Csmall>(שם)\u003C/small>: ",[14,17],"חמישי",{"torah":692,"targum":693,"pasuk":154,"rashi":694,"meforshim":696},"וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃","וִילֵידַת עָדָה יָת יָבָל הוּא הֲוָה רַבְּהוֹן דְּיָתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָרֵי בְעִיר:",[695],"\u003Cb>אבי ישב אהל ומקנה. \u003C/b>הוא היה הראשון לרועי בהמות במדברות, ויושב אהלים חדש כאן וחדש כאן בשביל מרעה צאנו, וכשכלה המרעה במקום זה הולך ותוקע אהלו במקום אחר. ומדרש אגדה \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small> בונה בתים לעבודת אלילים, כמה דאת אמר סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה \u003Csmall>(יחזקאל ח, ג)\u003C/small>, וכן ואחיו תופש כנור ועוגב, לזמר לעבודת אלילים: ",[14,42,18],{"torah":698,"targum":699,"pasuk":162,"meforshim":700},"וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃","וְשׁוּם אֲחוֹהִי יוּבָל הוּא הֲוָה \u003Cb>רַבְּהוֹן\u003C/b> דְּכָל דִּמְנַגֵּן עַל פּוּם נִבְלָא \u003Cb>יָדְעֵי זְמַר כִּנּוֹרָא\u003C/b> וְאַבּוּבָא:",[14,18],{"torah":702,"targum":703,"pasuk":170,"rashi":704,"meforshim":708},"וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃","וְצִלָּה אַף הִיא יְלֵידַת יָת תּוּבַל קַיִן \u003Cb>רַבְּהוֹן דְכָל דְּיָדְעֵי עִיבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא\u003C/b> וַאֲחָתֵהּ דְתוּבַל קַיִן נַעֲמָה:",[705,706,707],"\u003Cb>תובל קין.\u003C/b> תיבל אומנתו של קין. ותובל לשון תבלין, תיבל והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>לוטש כל חרש נחשת וברזל. \u003C/b>מחדד אומנות נחשת וברזל, כמו יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי \u003Csmall>(איוב טז, ט)\u003C/small>, חורש אינו לשון פוֹעֶל בסגו\"ל אלא לשון פוֹעֵל בציר\"י, שהרי נקוד קמץ קטן, וטעמו למטה, כלומר מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל: \n","\u003Cb>נעמה.\u003C/b> היא אשתו של נח, בבראשית רבה \u003Csmall>(כג, ג)\u003C/small>: ",[13,14,18],{"torah":710,"targum":711,"pasuk":179,"rashi":712,"meforshim":716,"aliya":717},"וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃","וַאֲמַר לֶמֶךְ לִנְשׁוֹהִי עָדָה וְצִלָּה שִׁמְעַן קָלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ אֲצֵיתָא לְמֵמְרִי \u003Cb>לָא גַּבְרָא קְטָלִית דִּבְדִילֵהּ אֲנָא סָבִיל חוֹבִין וְאַף לָא עוּלֵימָא חַבָּלִית דִּבְדִילֵהּ יִשְׁתֵּיצֵי זַרְעִי\u003C/b>:",[713,714,715],"\u003Cb>שמען קולי.\u003C/b> שהיו נשיו פורשות ממנו מתשמיש, לפי שהרג את קין ואת תובל קין בנו, שהיה למך סומא ותובל קין מושכו, וראה את קין ונדמה לו כחיה, ואמר לאביו למשוך בקשת והרגו, וכיון שידע שהוא קין זקנו, הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם והרגו, והיו נשיו פורשות ממנו, והוא מפייסן: ","\u003Cb>שמען קולי.\u003C/b> להשמע לי לתשמיש, וכי איש אשר הרגתי לפצעי הוא נהרג, וכי אני פצעתיו מזיד שיהא הפצע קרוי על שמי, וילד אשר הרגתי לחבורתי נהרג, כלומר על ידי חבורתי בתמיה, והלא שוגג אני ולא מזיד, לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי \u003Csmall>(תנחומא)\u003C/small>: ","\u003Cb>פצעי.\u003C/b> מכת חרב או חץ, מקאדור\"ה בלע\"ז: ",[13,14,15,18],"ששי",{"torah":719,"targum":720,"pasuk":183,"rashi":721,"meforshim":724},"כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃","אֲרֵי \u003Cb>שַׁבְעָא דָּרִין אִיתְלִאוּ לְקָיִן\u003C/b> הֲלָא לְלֶמֶךְ בְּרֵהּ \u003Cb>שַׁבְעִין וְשַׁבְעָא\u003C/b>:",[722,723],"\u003Cb>כי שבעתים יקם קין.\u003C/b> קין שהרג מזיד נתלה לו עד שבעה דורות, אני שהרגתי שוגג לא כל שכן שיתלה לי שביעיות הרבה \u003Csmall>(תנחומא)\u003C/small>: ","\u003Cb>שבעים ושבעה.\u003C/b> לשון רבוי שביעיות אחז לו, כך דרש ר' תנחומא \u003Csmall>(בראשית יא)\u003C/small>. ומדרש בראשית רבה \u003Csmall>(כג, ד)\u003C/small>, לא הרג למך כלום, ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות, אמרו, מה אנו יולדות לבהלה, למחר המבול בא ושוטף את הכל, והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי, וכי אני הרגתי את הבל, שהיה איש בקומה וילד בשנים, שיהא זרעי כלה באותו עון, ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות, אני שלא הרגתי לא כל שכן שיתלו לי שביעיות הרבה, וזה קל וחומר של שטות, אם כן אין הקדוש ברוך הוא גובה את חובו ומקיים את דברו: ",[15,18],{"torah":726,"targum":727,"pasuk":192,"rashi":728,"meforshim":730},"וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃","וִידַע אָדָם עוֹד יָת אִתְּתֵהּ וִילֵידַת בַּר וּקְרַת יָת שְׁמֵהּ שֵׁת אֲרֵי אַמָרַת יְהַב לִי יְיָ בַּר אוֹחֲרָן חֲלַף הֶבֶל דִּקַטְלֵהּ קָיִן:",[729],"\u003Cb>וידע אדם וגו'.\u003C/b> בא לו למך אצל אדם הראשון וקבל על נשיו, אמר להם, וכי עליכם לדקדק על גזירתו של מקום, אתם עשו מצותכם והוא יעשה את שלו, אמרו לו קשוט עצמך תחלה, והלא פרשת מאשתך זה מאה ושלשים שנה משנקנסה מיתה על ידך, מיד וידע אדם וגו', ומהו עוד, ללמוד שנתוספה לו תאוה על תאותו. בבראשית רבה \u003Csmall>(כג, ה)\u003C/small>: ",[14,18],{"torah":732,"targum":733,"pasuk":199,"rashi":734,"meforshim":736},"וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ (ס)","וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיְלִיד בַּר וּקְרָא יָת שְׁמֵהּ אֱנוֹשׁ בְּכֵן בְּיוֹמוֹהִי \u003Cb>חָלוּ בְנֵי אֱנָשָׁא מִלְּצַלָּאָה\u003C/b> בִּשְׁמָא דַּיְיָ:",[735],"\u003Cb>אז הוחל.\u003C/b> לשון חולין, לקרא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקב\"ה, לעשותן אלילים ולקרותן אלהות \u003Csmall>(ילקוט סוף בראשית)\u003C/small>: ",[14,15,17,18],{"torah":738,"targum":739,"pasuk":7,"rashi":740,"meforshim":743,"perek":46},"זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃","דֵּין סְפַר תּוּלְדַת אָדָם בְּיוֹמָא דִּבְרָא יְיָ אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָבַד יָתֵהּ:",[741,742],"\u003Cb>זה ספר תולדות אדם.\u003C/b> זו היא ספירת תולדת אדם, ומדרשי אגדה יש רבים: ","\u003Cb>ביום ברא וגו'.\u003C/b> מגיד שביום שנברא הוליד \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,15,16,17,18],{"torah":745,"targum":746,"pasuk":22,"meforshim":747},"זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃","דְּכַר וְנוּקְבָא בְּרָאנוּן וּבָרִיךְ יָתְהוֹן וּקְרָא יָת שְׁמָהוֹן אָדָם בְּיוֹמָא דְאִתְבְּרִיאוּ:",[13,18],{"torah":749,"targum":750,"pasuk":33,"rashi":751,"meforshim":753},"וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃","וַחֲיָא אָדָם מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין וְאוֹלִיד בִּדְמוּתֵהּ דְּדָמֵי לֵהּ וּקְרָא יָת שְׁמֵהּ שֵׁת:",[752],"\u003Cb>שלשים ומאת שנה. \u003C/b>עד כאן פירש מן האשה \u003Csmall>(עירובין יח: — ב\"ר)\u003C/small>: \n",[13,14,15,16,18],{"torah":755,"targum":756,"pasuk":38,"meforshim":757},"וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַהֲווֹ יוֹמֵי אָדָם בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת שֵׁת תַּמְנֵי מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",[13],{"torah":759,"targum":760,"pasuk":46,"meforshim":761},"וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי אָדָם דַחֲיָא תְּשַׁע מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין וּמִית:",[16,18],{"torah":763,"targum":764,"pasuk":53},"וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אֱנֽוֹשׁ׃","וַחֲיָא שֵׁת מְאָה וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת אֱנוֹשׁ:",{"torah":766,"targum":767,"pasuk":61},"וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַחֲיָא שֵׁת בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת אֱנוֹשׁ תַּמְנֵי מְאָה וּשְׁבַע שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",{"torah":769,"targum":770,"pasuk":69},"וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי שֵׁת תְּשַׁע מְאָה וְתַרְתֵּי עַשְׂרֵי שְׁנִין וּמִית:",{"torah":772,"targum":773,"pasuk":76},"וַֽיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־קֵינָֽן׃","וַחֲיָא אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת קֵינָן:",{"torah":775,"targum":776,"pasuk":83},"וַֽיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַחֲיָא אֱנוֹשׁ בָּתַר דְאוֹלִיד יָת קֵינָן תַּמְנֵי מְאָה וַחֲמֵשׁ עַשְׂרֵי שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",{"torah":778,"targum":779,"pasuk":90},"וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי אֱנוֹשׁ תְּשַׁע מְאָה וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וּמִית:",{"torah":781,"targum":782,"pasuk":101},"וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃","וַחֲיָא קֵינָן שַׁבְעִין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת מַהֲלַלְאֵל:",{"torah":784,"targum":785,"pasuk":108},"וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַחֲיָא קֵינָן בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת מַהֲלַלְאֵל תַּמְנֵי מְאָה וְאַרְבְּעִין שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",{"torah":787,"targum":788,"pasuk":112},"וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי קֵינָן תְּשַׁע מְאָה וַעֲשַׂר שְׁנִין וּמִית:",{"torah":790,"targum":791,"pasuk":125},"וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־יָֽרֶד׃","וַחֲיָא מַהֲלַלְאֵל שִׁתִּין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת יָרֶד:",{"torah":793,"targum":794,"pasuk":132},"וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַחֲיָא מַהֲלַלְאֵל בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת יֶרֶד תַּמְנֵי מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",{"torah":796,"targum":797,"pasuk":140},"וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי מַהֲלַלְאֵל תַּמְנֵי מְאָה וְתִשְׁעִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וּמִית:",{"torah":799,"targum":800,"pasuk":145,"meforshim":801},"וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־חֲנֽוֹךְ׃","וַחֲיָא יֶרֶד מְאָה וְשִׁתִּין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת חֲנוֹךְ:",[18],{"torah":803,"targum":804,"pasuk":150},"וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־חֲנ֔וֹךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַחֲיָא יֶרֶד בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת חֲנוֹךְ תַּמְנֵי מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",{"torah":806,"targum":807,"pasuk":154},"וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי יֶרֶד תְּשַׁע מְאָה וְשִׁתִּין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וּמִית:",{"torah":809,"targum":810,"pasuk":162},"וַֽיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃","וַחֲיָא חֲנוֹךְ שִׁתִּין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת מְתוּשָׁלַח:",{"torah":812,"targum":813,"pasuk":170,"meforshim":814},"וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וְהַלִּיךְ חֲנוֹךְ \u003Cb>בְּדַחַלְתָּא דַּ\u003C/b>יְיָ בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת מְתוּשֶׁלַח תְּלַת מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",[14,15],{"torah":816,"targum":817,"pasuk":179},"וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃","וַהֲוָה כָּל יוֹמֵי חֲנוֹךְ תְּלַת מְאָה וְשִׁתִּין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין:",{"torah":819,"targum":820,"pasuk":183,"rashi":821,"meforshim":824},"וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ (ס)","וְהַלִּיךְ חֲנוֹךְ \u003Cb>בְּדַחַלְתָּא דַּ\u003C/b>יְיָ וְלַיְתוֹהִי אֲרֵי (לָא) \u003Cb>אֲמֵית יָתֵהּ\u003C/b> יְיָ:",[822,823],"\u003Cb>ויתהלך חנוך. \u003C/b>צדיק היה, וקל (ס\"א וקבל) בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב\"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו \u003Csmall>(שם כה, א)\u003C/small>, וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות שנותיו \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>כי לקח אותו.\u003C/b> לפני זמנו, כמו הִנְנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ \u003Csmall>(יחזקאל כד, טז)\u003C/small>: \n",[14,18],{"torah":826,"targum":827,"pasuk":192,"aliya":828},"וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃","וַחֲיָא מְתוּשֶׁלַח מְאָה וְתַמְנִין וּשְׁבַע שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת לָמֶךְ:","שביעי",{"torah":830,"targum":831,"pasuk":199},"וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַחֲיָא מְתוּשֶׁלַח בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת לֶמֶךְ שְׁבַע מְאָה וְתַמְנִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",{"torah":833,"targum":834,"pasuk":210},"וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי מְתוּשֶׁלַח תְּשַׁע מְאָה וְשִׁתִּין וּתְשַׁע שְׁנִין וּמִית:",{"torah":836,"targum":837,"pasuk":219,"rashi":838,"meforshim":840},"וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃","וַחֲיָא לֶמֶךְ מְאָה וְתַמְנִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְאוֹלִיד בָּר:",[839],"\u003Cb>ויולד בן. \u003C/b>שממנו נבנה העולם \u003Csmall>(מדרש אגדה)\u003C/small>:",[17,18],{"torah":842,"targum":843,"pasuk":226,"rashi":844,"meforshim":846},"וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֙נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃","וּקְרָא יָת שְׁמֵהּ נֹחַ לְמֵימָר דֵּין יְנַחֲמִנָּנָא מֵעוֹבָדָנָא \u003Cb>וּמִלֵּאוּת\u003C/b> יְדָנָא מִן אַרְעָא דִּי לַטְטַהּ יְיָ:",[845],"\u003Cb>זה ינחמנו.\u003C/b> יניח ממנו את עצבון ידינו, עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה, והוא הכין להם, והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים, מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה, וזהו ינחמנו \u003Csmall>(תנחומא)\u003C/small>. ואם לא תפרשהו כך, אין טעם הלשון נופל על השם, ואתה צריך לקרות שמו מנחם \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[14,42,15,18],{"torah":848,"targum":849,"pasuk":233},"וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃","וַחֲיָא לֶמֶךְ בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת נֹחַ חֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:",{"torah":851,"targum":852,"pasuk":238,"meforshim":853},"וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)","וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי לֶמֶךְ שְׁבַע מְאָה וְשַׁבְעִין וּשְׁבַע שְׁנִין וּמִית:",[42],{"torah":855,"targum":856,"pasuk":857,"rashi":858,"meforshim":861},"וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃","וַהֲוָה נֹחַ בַּר חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד נֹחַ יָת שֵׁם יָת חָם וְיָת יָפֶת:","לב",[859,860],"\u003Cb>בן חמש מאות שנה.\u003C/b> אמר רבי יודן, מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנה וזה לחמש מאות, אמר הקב\"ה, אם רשעים הם, יאבדו במים ורע (ס\"א לזרע של צדיק זה) לצדיק זה, ואם צדיקים הם, אטריח עליו לעשות תיבות הרבה, כבש את מעינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה, כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול \u003Csmall>(ב\"ר כו, ב)\u003C/small>, דכתיב כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת \u003Csmall>(ישעיה סה, כ)\u003C/small>, ראוי לעונש לעתיד, וכן לפני מתן תורה: ","\u003Cb>את שם את חם ואת יפת.\u003C/b> והלא יפת הגדול הוא, אלא בתחלה אתה דורש את שהוא צדיק, ונולד כשהוא מהול, ושאברהם יצא ממנו וכו'. \u003Csmall>(בבראשית רבה כו, ג)\u003C/small>: ",[18],{"torah":863,"targum":864,"pasuk":7,"meforshim":865,"perek":53},"וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃","וַהֲוָה כַּד שְׁרִיאוּ בְנֵי אֱנָשָׁא לְמִסְגֵּי עַל אַפֵּי אַרְעָא וּבְנָתָא אִתְיְלִידוּ לְהוֹן:",[13,14],{"torah":867,"targum":868,"pasuk":22,"rashi":869,"meforshim":873},"וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃","וַחֲזוֹ בְנֵי רַבְרְבַיָּא יָת בְּנַת אֱנָשָׁא אֲרֵי שַׁפִּירָן אִנוּן וּנְסִיבוּ לְהוֹן נְשִׁין מִכֹּל \u003Cb>דִּי אִתְרְעִיאוּ\u003C/b>:",[870,871,872],"\u003Cb>בני האלהים.\u003C/b> בני השרים והשופטים \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>. דבר אחר בני האלהים, הם השרים ההולכים בשליחותו של מקום, אף הם היו מתערבין בהם \u003Csmall>(פדר\"א כב)\u003C/small>. כל אלהים שבמקרא לשון מרות, וזה יוכיח וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים \u003Csmall>(שמות ד, טז)\u003C/small>, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים \u003Csmall>(שם ז, א)\u003C/small>. ","\u003Cb>כי טבת הנה.\u003C/b> אמר רבי יודן טבת כתיב, כשהיו מטיבין אותה מקושטת ליכנס לחופה, היה גדול נכנס ובועלה תחלה \u003Csmall>(ב\"ר כו, ה)\u003C/small>: ","\u003Cb>מכל אשר בחרו.\u003C/b> אף בעולת בעל, אף הזכר והבהמה \u003Csmall>(ב\"ר שם)\u003C/small>: ",[13,14,18],{"torah":875,"targum":876,"pasuk":33,"rashi":877,"meforshim":882},"וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃","וַאֲמַר יְיָ \u003Cb>לָא יִתְקַיַם דָרָא בִישָׁא הָדֵין קֳדָמַי\u003C/b> לְעַלָם \u003Cb>בְּדִיל דְאִנוּן בִּשְׂרָא וְעוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא אַרְכָא יְהִיבַת לְהוֹן מְאָה וְעַשְׂרִין שְׁנִין אִם יְתוּבוּן\u003C/b>:",[878,879,880,881],"\u003Cb>לא ידון רוחי באדם. \u003C/b>לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל האדם:","\u003Cb>לעולם.\u003C/b> לאורך ימים, הנה רוחי נידון בקרבי אם להשחית ואם לרחם, לא יהיה מדון זה ברוחי לעולם, כלומר לאורך ימים: ","\u003Cb>בשגם הוא בשר.\u003C/b> כמו בשגם בסגו\"ל, כלומר בשביל שגם זאת בו שהוא בשר, ואף על פי כן אינו נכנע לפני, ומה אם יהיה אש או דבר קשה. כיוצא בו עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, \u003Csmall>(שופטים ה, ז)\u003C/small>, כמו שקמתי, וכן שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי \u003Csmall>(שם ו יז)\u003C/small>, כמו שאתה, אף בשגם כמו בשגם: ","\u003Cb>והיו ימיו וגו'.\u003C/b> עד ק\"ך שנה אאריך להם אפי, ואם לא ישוּבו, אביא עליהם מבול. ואם תאמר משנולד יפת עד המבול אינו אלא מאה שנה, אין מוקדם ומאוחר בתורה \u003Csmall>(פסחים ו:)\u003C/small>, כבר היתה הגזרה גזורה עשרים שנה קודם שהוליד נח תולדות, וכן מצינו בסדר עולם \u003Csmall>(פרק כח)\u003C/small>. יש מדרשי אגדה רבים בלא ידון, אבל זה הוא צחצוח פשוטו: ",[13,14,42,15,16,17,18],{"torah":884,"targum":885,"pasuk":38,"rashi":886,"meforshim":893},"הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ (פ)","גִּבָּרַיָּא הֲווֹ בְאַרְעָא בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן וְאַף בָּתַר כֵּן דִּי יַעֲלוּן בְּנֵי רַבְרְבַיָּא לְוַת בְּנַת אֱנָשָׁא וִילִידָן לְהוֹן אִנוּן גִּבָּרַיָּא דִּמֵעָלְמָא אֱנָשִׁין דִּשְׁמָא:",[887,888,889,890,891,892],"\u003Cb>הנפילים.\u003C/b> על שם שנפלו והפילו את העולם \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, ובלשון עברית לשון ענקים הוא: ","\u003Cb>בימים ההם. \u003C/b>בימי דור אנוש ובני קין:","\u003Cb>וגם אחרי כן. \u003C/b>אף על פי שראו באבדן של דור אנוש, שעלה אוקיינוס והציף שליש העולם, לא נכנע דור המבול ללמוד מהם \u003Csmall>(ב\"ר כו, ז)\u003C/small>: ","\u003Cb>אשר יבאו.\u003C/b> היו יולדות ענקים כמותם \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: \n","\u003Cb>הגבורים.\u003C/b> למרוד במקום \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ","\u003Cb>אנשי השם.\u003C/b> אותם שנקבו בשמות, עירד, מחויאל, מתושאל, שנקבו על שם אבדן, שנמוחו והותשו \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>. דבר אחר, אנשי שממון, ששממו את העולם \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>: ",[13,14,15,18],{"torah":895,"targum":896,"pasuk":46,"meforshim":897,"aliya":898},"וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃","וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי סְגִיאַת בִּישַׁת אֱנָשָׁא בְּאַרְעָא וְכָל יִצְרָא מַחְשְׁבַת לִבֵּהּ לְחוֹד בִּישׁ כָּל יוֹמָא:",[15,16,18],"מפטיר",{"torah":900,"targum":901,"pasuk":53,"rashi":902,"meforshim":906},"וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃","\u003Cb>וְתַב יְיָ בְּמֵימְרֵהּ\u003C/b> אֲרֵי עֲבַד יָת אֱנָשָׁא בְּאַרְעָא וַאֲמַר \u003Cb>בְּמֵימְרֵהּ לְמִתְּבַר תָּקְפְּהוֹן כִּרְעוּתֵהּ\u003C/b>:",[903,904,905],"\u003Cb>וינחם ה' כי עשה.\u003C/b> נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים, שאלו היה מן העליונים היה ממרידן. בבראשית רבה \u003Csmall>(כז, ד)\u003C/small>: ","\u003Cb>ויתעצב.\u003C/b> האדם אל לבו של מקום, עלה במחשבתו של מקום להעציבו, וזהו תרגום אונקלוס. דבר אחר וינחם, נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין, עלה במחשבה לפניו מה לעשות באדם שעשה בארץ. וכן כל לשון ניחום שבמקרא לשון נמלך מה לעשות, וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם \u003Csmall>(במדבר כג, יט)\u003C/small>, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם \u003Csmall>(דברים לב, לו)\u003C/small>, וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה \u003Csmall>(שמות לב, יד)\u003C/small>, נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי \u003Csmall>(שמואל־א טו, יא)\u003C/small>, כולם לשון מחשבה אחרת הם: ","\u003Cb>ויתעצב אל לבו.\u003C/b> נתאבל על אבדן מעשה ידיו, כמו \u003Csmall>(שמואל־ב יט, ג)\u003C/small> נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small>, וזו כתבתי לתשובת אפיקורוס אחד ששאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו, אין אתם מודים שהקב\"ה רואה את הנולד, אמר לו הן, אמר לו והא כתיב ויתעצב אל לבו, אמר לו נולד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן, אמר לו ומה עשית, אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל, אמר לו ולא היית יודע שסופו למות, אמר לו בשעת חדותא חדותא בשעת אבלא אבלא. אמר לו כך מעשה הקב\"ה, אף על פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן, לא נמנע מלבראן \u003Csmall>(ב\"ר)\u003C/small> (ועיין ברא\"ם), בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם: ",[13,14,15,17,18],{"torah":908,"targum":909,"pasuk":61,"rashi":910,"meforshim":914},"וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃","וַאֲמַר יְיָ אֶמְחֵי יָת אֲנָשָׁא דִּי בְרֵאתִי מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא מֵאֱנָשָׁא עַד בְּעִירָא עַד רִיחֲשָׁא וְעַד עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא אֲרֵי תָבִית \u003Cb>בְּמֵימְרִי\u003C/b> אֲרֵי עֲבַדְתִּנוּן:",[911,912,913],"\u003Cb>ויאמר ה' אמחה את האדם.\u003C/b> הוא עפר, ואביא עליו מים ואמחה אותו, לכך נאמר לשון מחוי. ","\u003Cb>מאדם עד בהמה.\u003C/b> אף הם השחיתו דרכם \u003Csmall>(סנהדרין קח.)\u003C/small>. דבר אחר, הכל נברא בשביל האדם, וכיון שהוא כלה מה צורך באלו \u003Csmall>(שם)\u003C/small>: ","\u003Cb>כי נחמתי כי עשיתם.\u003C/b> חשבתי מה לעשות על אשר עשיתים:",[14,16,17,18],{"torah":916,"targum":917,"pasuk":69,"meforshim":918},"וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ (פ)","וְנֹחַ אַשְׁכַּח \u003Cb>רַחֲמִין קֳדָם\u003C/b> יְיָ:",[13,14,15],1791410833231]